ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: לך לך
פרשה נוכחית: וירא
פרשה הבאה: חיי שרה
 


תוספת או גירעון?

הרב ערן טמיר

האיסור לא להוסיף ולא לגרוע ממצוות התורה, כנאמר בפרשתנו (דברים ד ב) - "לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו ממנו לשמור את מצוות ה' אלוקיכם אשר אנוכי מצווה אתכם", הוא איסור כפול: א. לא להוסיף או לגרוע מכלל תרי"ג המצוות. ב. לא להוסיף או לגרוע בכל מצוה ומצוה בפני עצמה, וכדבריו של המלבי"ם (במקום): "הדבר השלם הוא לא יקבל, לא תוספת ולא מגרעת... וכן מצוות ה' - בין התורה בכללה ובין כל מצווה ומצווה בפני עצמה... כמו שיוסיף יום טוב מדעתו (על כלל המצוות), או חמש פרשיות בתפילין וכדומה (בכל מצווה פרטית)", וזאת מפני - "שהם מצוות ה' השלם בתכלית השלמות...".
באופן פשוט, התוספת והגירעון הם שני דברים שונים, ללא קשר ביניהם כפי שבא לידי ביטוי בשני האיסורים הללו שכל אחד מהם עומד בפני עצמו.
ואף יותר מכך, כי הרי לכאורה סיבות הרצון לגרוע או להוסיף במצוות, נראות הפכיות זו מזו. הרצון לגרוע מהן, נובע מעצלות, רפיון וחולשה, כתוצאה מחוסר הבנה של ערכן וחשיבותן, הגורם לחוסר הזדהות ושייכות עמן. ואילו הרצון להוסיף עליהן, נובע מהתלהבות יתרה ומוכנות למאמץ והשקעה מרובה, בשל זיקה וקשר חזקים מאוד אליהן.
אך באופן עמוק יותר ניתן לומר שביסוד הדבר יש כאן איסור אחד, משום שמצוות ה' מכוונות בתכלית הדיוק והשלמות (כדברי המלבי"ם לעיל),ולכן התוספת, היא עצמה גורמת לגירעון וחיסרון, בהפרתה את האיזון האלוקי המדויק, שיכול אף לגרום לחסרון מעשי בפועל, כמאמרם העקרוני של חז"ל - "חומרא דאתי (שמביאה) לידי קולא"..
דוגמאות רבות לדבר, כגון: א. חומרות בעניינים שבין אדם למקום הגורמות לעבור על איסורים שבין אדם לחברו בעיקר בענייני מוסר ומידות...
ב. חומרות בעניינים הנוגעים לחיי היחיד הפרטי, המובילות לעבירות בעניין הכללי הציבורי וכדומה.
כך ביאר הרמב"ם (שמונה פרקים פ"ד) את עיקרון היסוד שלו: "מידת האמצע", לא רק ביחס למידות הנפש, אלא גם ביחס למצוות התורה הנמצאות ב'אמצע' - שעליהן אין להוסיף ומהן אין לגרוע ,וכלשונו (שם): "ושיבוא האיש הסכל בלא ספק, וישתדל להוסיף על אלו הדברים, כמו שיאסור המאכל והמשתה, מוסף (נוסף) על מה שנאסר מן המאכלים, או יאסור הזיווג יותר על מה שנאסר מן הבעילות, ויתן כל ממונו לעניים או להקדש, מוסף על מה שבתורה על ההקדשות ועל הצדקות... יהיה עושה מעשים הרעים והוא לא ידע, ויגיע אל הקצה האחר ויצא מן המיצוע לגמרי. ולחכמים בזה העניין דבר, לא שמעתי כלל יותר נפלא ממנו - 'לא דייך מה שאסרה תורה, אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים', וזה העניין שזכרנו בשווה ללא תוספת וללא חיסרון".



תגיות: בל תוסיף | פרשת ואתחנן



מאמרים נוספים מעלון פרשת ואתחנן התשע"ד:
ט"ו באב - שמחה מחודשת - הרב דב ביגון
המתגבר והמתבכיין - הרב שלמה אבינר
התמודדות - הרב חגי לונדין
רוח הלוחמים - הרב דוד לנדאו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: