ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


איש אשר רוח בו

הרב אייל ורד


שלהי שנת הארבעים. משה כבר יודע שלא ייכנס לארץ. ריחה של הארץ ונחלתה כבר מכה בנחיריים, הנה, בנות צלפחד באו לתבוע אף הן את חלקן בארץ. הכניסה לארץ ישראל נראית קרובה מתמיד. הגיע הזמן לבקש מנהיג.
וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל יְהֹוָה לֵאמֹר: יִפְקֹד ה' אֱלֹקֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְהֹוָה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה: .
אומר לו הקדוש ברוך הוא למשה (שחשב כי אולי בניו ינהיגו אחריו, כפי רש"י במדרש): ראוי הוא יהושע ליטול שכר שימושו. מיד - וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו:.

יהושע נבחר מפני שהוא איש אשר רוח בו. מה משמעותה של תכונה זו? מה כל כך מיוחד בה, ומדוע אחרי הכל, זו בחירה קצת מפתיעה?
את הצירוף הזה, איש אשר רוח בו, אנו מכירים מדמות קודמת - יוסף. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ:. וגם כאן השאלה בתוקפה - מדוע נקרא כאן יוסף איש שרוח אלהים בו. מה כל כך מיוחד בפיתרון שהציע יוסף, שכל כך הפעים את פרעה עד שיצא בהכרזה הזו?

דומה שהפתרון נעוץ במילה עצמה רוח. רוח במובן הכי פשוט שלה, היא תנועת אוויר ממקום למקום. רוח עומדת שוב איננה רוח. רק התנועה, הנישוב, התזוזה מבקע לרמה וחזור, היא זו המוגדרת רוח. למדנו לפי דברינו שאיש שיש בו רוח, זהו איש היודע להשיב את הרוח באחרים, לגרום לתנועתה של הרוח ולהתפשטותה על עוד מעגלים. הרבה פתרונות נאמרים לפרעה על יד החרטומים. כולם נכונים מבחינת 'מדעי החלום' בהם מתמחים החרטומים. שבע בנות אתה מוליד שבע בנות אתה קובר, שבע ארצות אתה כובש, שבע ארצות אתה מפסיד. כל הפתרונות מתאימים לחלום, אך הם דטרמיניסטיים, וממילא לא מולידים שום רוח אצל פרעה. אין לו חשק ורצון 'ללכת' עליהם. הפתרון של יוסף מדליק את פרעה. הרוח נושבת גם בו. יש כאן כיוון ומגמה, וגם יש מה לעשות. פרעה יוצא מגדרו. מישהו השיב בו רוח.

גם יהושע, הנכד הוא כזה. יודע להשיב רוח באחרים. לתת לכל אחד את מקומו, לדאוג שכל אחד יבוא לידי ביטוי. יהושע הוא נער, לא ימוש מתוך האוהל. אך מה שהוא עושה שם לא קשור דווקא בלמדנות מיוחדת ומזהירה. יהושע עסוק בסידור הספסלים. בדאגה האמיתית שיהיה לכל אחד היכן לשבת, לפי כבודו ומעלתו, וכשרון הבנתו. יהושע יודע מה כל אחד צריך, ואיזה מקום הולם אותו.


לא קל להיות מנהיג מן הסוג הזה. מנהיג שמוליך רוח אל אלו שסביבו. פעמים רבות, המנהיג מקטין את עצמו, כדי להגדיל אחרים. ממעט את יכולתו האישית כדי לאפשר לעוד יכולות לצאת אל הפועל. "פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה". על לשוננו שגורה ההבחנה בין השמש המאירה אור עצמי, לבין הלבנה הניזונה מאור שאינו שלה ומהווה רק מקבל. אך ישנו הבדל נוסף. כשהלבנה מאירה, יש מקום גם לאור הכוכבים. לעומתה השמש באורה העז מבטלת את אור הכוכבים הנבלע בתוכה - שרגא בטיהרא מאי מהני. יהושע הוא פני לבנה, המקטינה את עצמה, אך מאפשרת לאור הכוכבים להאיר. מנהיגים נוספים צצים, והנה מגיעה תקופת השופטים ובה מכל שבט יעמוד מנהיג. גם מהשבטים הכי אחרונים, גם מהם תעמוד הנהגה. מניין כוח זה? מי זרע את זרעי הרוח הזאת, רוח ההנהגה שכל כך התפשטה בישראל? - יהושע. יהושע הוא המחולל של ספר שופטים.
דומה שגם שמו של יהושע רומז לכך. מתחילה היה שמו הושע. - פאסיביות הפונה אל הקדוש ברוך הוא ומבקשת ממנו להושיע. משה משנה את השם. השינוי המתבקש הוא מפסיביות לאקטיביות כלומר מהושע למושיע או ליושיע. אך משה בוחר להוסיף י' ובכך להפוך את שמו של יהושע לבעל משמעות כפולה, הוא יהושע. סביל פעיל, צינור של רוח המנשבת את עצמה באחרים.


תגיות: פרשת פנחס | מנהיגי ישראל



מאמרים נוספים מעלון פרשת פנחס התשע"ד:
כינור הנשמה - הרב שלמה אבינר
זהירות. נקמה - הרב ערן טמיר
מלחמת מצוה - הרב דוד לנדאו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: