יום השנה לפטירת האדמו”ר מזוועהיל: הכירו את האדמו”ר שהייתם יכולים לפגוש באוטובוס

“עיקר האמונה שבחכמים ויראי ה’ היא אמונה הפשוטה” ועל ידי זה זוכין לתקן את הנשמה בשורשה” ולקבל ברכת צדיק” ולהיוושע תמיד בכל העניינים. רק שלא יהרהר אחרי רבו” ויבטל עצמו” ויעשה עצמו כלי לקבל השפע – כי העיקר תלוי במקבל” (קונטרס דברי תורתו” עמ’ י”ב).
האדמו”ר רבי שלמה גולדמן נולד בשנת ה’תרכ”ט בעיירה נובוהרד שבאוקראינה” לאביו רבי מרדכי” האדמו”ר השלישי בחסידות זוויל. כבר מילדותו זכה שלומק’ע הקטן לרוח הקודש” אך הקפיד מאוד להסתיר זאת באופן מוחלט. הוא נהג בפשטות ובענווה גדולה” ובגיל 14 נשא לאשה את הרבנית גיטל” בתו של ר’ בן ציון אלתר מדוידהורודוק.
בשנת ה’תרנ”ד נסע להסתופף במחיצתו של הקדוש ר’ דוד משה מטשורקוב” בו דבק שבע שנים. בשנת ה’תרס”א ציוה אותו רבו לשוב לביתו” ולהסכים לקבל “קוייטלאך” מיהודי זוויל והסביבה” ביטוי למינויו כאדמו”ר. במשך כ-25 שנה כיהן בכרב העיר זוויל” יחד עם אחיו הגדול ר’ יחיאל מיכל.
רוב ימיו ערך תעניות” לעיתים במשך שלושה ימים רצופים” ושמעו יצא בכל הסביבה כאיש אלוקים קדוש הפועל ישועות. הוא עמד בתוקף על שמירת התורה והמצוות בעירו” והרבה בסיוע ליתומים” אלמנות ונזקקים. ביתו היה פתוח לרווחה לכל דכפין” והוא נהג לחלק לעניים מידי שבוע חלות” צרכי סעודות השבת ובשר.
עקב גזירות השלטון הבולשביקי נגד לימוד התורה ושמירת אורח חיים יהודי” החליט ר’ שלמה לעלות לארץ ישראל” ובצום גדליה בשנת ה’תרפ”ו הגיע לנמל יפו עם נכדו מרדכי. כשירדו מהספינה בארץ ישראל אמר ר’ שלמה לנכדו: “אנו משליכים את האדמו”רות לים”” ואף ציווה עליו לבל יגלה ברבים את זהותו של סבו.
ר’ שלמה ונכדו הגיעו לירושלים” שם שכרו דירה קטנה בעיר העתיקה. בהמשך רכש שטח בשכונת “בית ישראל”” עליו בנה בעצמו דירה קטנה. במשך כשלוש שנים למד בישיבת “חיי עולם” ועל אף הדוחק הכלכלי לא הסכים בשום אופן לקבל תמיכה כספית מהישיבה. יום אחד הגיע לישיבה תייר מזוויל שהכירו וחשף את זהותו. מאז נודע בקרב תושבי ירושלים כצדיק עליון וכבעל מופתים.
בדלת ביתו הצנוע לא היה מנעול ומפתח. הוא היה פתוח לרווחה לכל עני רעב” והוא עצמו נהג לשמש ולשרת את באי ביתו. גם מבקשי עצה וישועה היו פוקדים את ביתו במשך כל שעות היום. לא פעם היה בוכה בדמעות שליש מרוב צערו על סבלו של הפונה” וכשהבחין שקשה לאדם לצום על מנת לפעול ישועה – היה נוהג לצום במקומו.
ר’ שלמה נהג לנסוע מידי יום להתפלל בכותל המערבי” כשהוא יושב באוטובוס כאחד מפשוטי האנשים. כאשר היה נדרש לשאלה קשה” היה טובל במקוה ועונה מתוך טהרה. את הטבילה כינה “ישוב”” כיון שעל ידה זכה לישוב הדעת.
למרות העוני ששרר בביתו” סירב ר’ שלמה בכל תוקף לבקש עזרה” התייחס בכבוד לכל אדם ולא התפעל מאדם שהעניק לו “פדיון” גדול. את גדולתו בתורה התאמץ להסתיר” אך כאשר היה צורך לא היסס לחוות דעתו. בסוגיית “קו התאריך” חלק על החזון איש וטען שמכיוון שארץ ישראל היא מרכז העולם – יש לשמור שבת גם ביפן על פי התאריך בארץ ישראל. ר’ שלמה העריץ מאוד את מרן הראי”ה קוק” ונהג להקביל את פניו מידי ראש חודש” כדי ליהנות מזיו פניו ולהאזין לתורתו.
במהלך מלחמת העולם השניה” כאשר הנאצים ימ”ש היו באל-עלמיין בדרכם לפלוש לארץ ישראל” ביקש מהאדמו”ר ר’ ישראל פרידמן מהוסיאטין להתלוות עמו לקבר “אור החיים” הקדוש בהר הזיתים” ולהתפלל על הצלת יהודי ארץ ישראל. בסיום התפילה היה ברור לשניהם שהנאצים יובסו. במהלך כל המלחמה הבטיח שליושבי ארץ ישראל לא יאונה כל רע” והדגיש כל העת: “ארץ ישראל תהיה לפליטה”.
ר’ שלמה היה מקורב גם לאדמו”ר הריי”ץ מליובאביץ'” ואף אמר אודותיו: “ידוע מצדיקים” בקשר לביאת המשיח” שמי שיודע זמן בואו – אינו אומר” ומי שאומר – אינו יודע” אולם הריי”ץ יודע זמן בואו ואף מותר לו לומר זאת”.
בזקנותו החל ר’ שלמה לבנות את ישיבת זוויל בירושלים” וביום כ”ו אייר ה’תש”ה” יום שבסדר ספירת העומר נחשב “יסוד שביסוד”” נסתלק האדמו”ר רבי שלמה גולדמן לבית עולמו.
גדולי האדמו”רים הספידוהו בהתרגשות. ה”בית ישראל” מגור זעק: “הצדיק אבד” הצדיק אבד!” ר’ אהרון מקרלין אמר: “הוא היה שייך לנשמות של לפני שש מאות שנה” לא מעלמא הדין!”
ר’ שלמה נקבר בהר הזיתים” ואת מקומו מילא בנו האדמו”ר ר’ גדליה משה.
האדמו”ר הצדיק ר’ שלמה גולדמן מזוויל” מקים חסידות זוויל בארץ ישראל. זכותו תגן עלינו” אמן.