היחס אל הספרוּת (ב)

המאמר הקודם התמקד בדברי השולחן ערוך המונה את האיסורים שעובר כל מי שקורא ספרות קלוקלת: הקורא ספרות בלתי צנועה עובר על “מגרה יצר הרע”” הקורא ספרות שמרחיקה את האדם מהאמונה עובר על “אל תפנו א-ל מדעתכם”. וככלל” קובע השולחן ערוך” אסור לקרוא ספרי “מליצות ומשלים של שיחת חולין… וכן ספרי מלחמות” משום “מושב לצים”. למרות שהקורא ספרים אלו איננו שותף ל”מושב לצים” ואיננו מתלוצץ אפילו בינו לבין עצמו” הגדירו הקדמונים את קריאתו כ”מושב לצים”. מהו “מושב לצים”? זוהי תרבות פנאי ריקה מכל תוכן חיובי. לכן” קריאת ספרים שאינם מעשירים את האדם בהיבט הרוחני או הנפשי היא “מושב לצים”. הגדרה זו איננה תלויה בשאלה האם הספר משעמם או מרתק” ממלא את הפנאי החופשי או לא. הגדרה זו יפה לכל פעילות שנכללת במה שמכונה היום “תרבות הפנאי”.
מהשלילה אפשר להסיק את החיוב: ספרות יפה שתורמת לבניין הנפש איננה “מושב לצים”. וכאן שואל הבן: מה ההגדרה של תרומה לבניין הנפש? האם הכוונה לקריאת ספרי קודש בלבד?! התשובה לשאלה זו איננה פשוטה. תובנה חשובה בסוגיה זו נוכל ללמוד מדברי הרמ”א החולק על פסיקת השולחן ערוך הנ”ל. בניגוד לשולחן ערוך שאסר קריאת סיפורי מלחמות משום “מושב לצים”” התיר הרמ”א את קריאתם אם הם כתובים בלשון הקודש. קריאתם איננה “מושב לצים”” מפני שבלשון עצמה יש קדושה והקורא מעשיר את הידע שלו בלשון הקודש. למרות שהתוכן של הספר תפל” קריאתו איננה “מושב לצים” מפני שהיא תורמת לאדם תרומה חיובית. התרומה אמנם צדדית אבל היא מספיקה להכשיר את הקריאה. פוסקים רבים חלקו על הרמ”א. הם לא הסכימו אתו שרכישת ידע בלשון הקודש מספיקה. לדעתם” העשרת השפה איננה מתירה קריאת ספרות תפלה.
למדנו ממחלוקת זו שספרות של “מושב לצים” היא ספרות שאין בה כל פן חיובי. המחלוקת בין הרמ”א לשולחן ערוך היא האם העשרת הידע בלשון הקודש היא ערך חיובי בפני עצמו” ללא קשר לתוכן הספר (ובתנאי שהחסרון היחיד של הספר הוא העדר תוכן” אבל אין בו תכנים בלתי צנועים וכדו’).
האם אפשר להציע הגדרה מדויקת יותר של “הפן החיובי” המכשיר ספר לקריאה? לא. ככל שנפש האדם רחבה יותר” כך היא זקוקה למזון תרבותי מגוון ועשיר יותר. לכן” רשימה אחידה של “הספרים המומלצים” לכלל ציבור הקוראים איננה באה בחשבון” מפני שאין פרצופיהם שווים ואין דעותיהם שוות” ואין רוחב נפשם שווה. יש מי שעבורו קריאת ספר מסוים היא רק בילוי ולא יותר; ויש מי שספר זה יעשיר אותו מבחינה רוחנית ויהפוך אותו לאדם טוב יותר” עדין יותר” רגיש יותר” קשוב יותר” ישר יותר” מאמין יותר” צדיק יותר; ויש מי שספר זה עצמו הוא עבורו מזון רוחני קלוקל” המזיק לנפשו. כהכללה ניתן להציע את ההגדרה הבאה: מהי ספרות יפה “לכתחילה”? זוהי ספרות שמשפיעה לטובה על הקורא אותה” העושה אותו “צדיק” יותר” כאשר המובן של המונח “צדיק” הוא רחב מאוד.
אין ספק שאיכותו של הספר מושפעת מדמותו של הסופר” כפי שכתב הראי”ה קוק זצ”ל ב”אורות”: “אי אפשר לספרות ישראלית שתצליח בלא התקדשות הנשמות של הסופרים”. הכשרון הספרותי של הסופר” כושר הביטוי שלו ועושרו המילולי” ויכולתו לערוג עלילה מורכבת ומפותלת הבנויה ממספר רבדים” אינם ערובה לאיכותו של הספר” גם אם הוא פורט על נימי הנפש.
הרב קוק מתפלמס עם האסכולה הספרותית הסבורה שתפקידם של הסופרים הוא לחשוף את הכול” להציף את כל מה החברה האנושית גונזת. זו דרכם של סופרים רבים בימינו הרואים לעצמם תפקיד לגלות ולחשוף את הכול” והם גאים בו. סיסמתם היא: החשיפה לאור השמש מנקה את כל הריקבון שהצטבר. אכן” יש נושאים שהחברה האנושית מדחיקה מפני שהיא מפחדת להתמודד איתם” ואז תפקידה של הספרות היא לגלות אותם ולהציף אותם על מנת לעורר דיון פתוח. החשיפה תסייע לאנושות לטהר את נפשה ולהקל מעליה את המשא הכבד של תסבוכות בלתי פתורות ושל פחדי שווא. אבל יש נושאים שהצדק עם האנושות בכך: היא קוברת אותם מפני שאינם ראויים לדיון פומבי. הם נושאים שהצניעות יפה להם. חשיפתם לעין השמש” לא תרבה ניקיון וטוהר אלא לכלוך ובלבול. עליהם נאמר “קבורתם היא ביעורם” (מתוך עולת ראי”ה). (המשך בשבוע הבא).
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.