טִעוּן רְבִיעִי: עַכְשָׁו הִתְעוֹרַרְתָּ?!
אֲנִי רוֹאֶה שֶׁשְּׁלֹשֶׁת טִעוּנַי הָרִאשׁוֹנִים לֹא הוֹעִילוּ. אֵין תּוֹעֶלֶת בְּדִבּוּר הֶגְיוֹנִי עִם עַקְשָׁנִים וּרְשָׁעִים.
אֲבָל לִפְנֵי שֶׁאֵצֵא לְהִלָּחֵם” אֲנִי חַיָּב לְנַסּוֹת לְשַׁכְנֵעַ.
וְלִפְנֵי הַכֹּל” כְּדַאי לְהַעֲמִיד אוֹתוֹ בַּמָּקוֹם.
” וְעַתָּה” הַטּוֹב טוֹב אַתָּה מִבָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב?! הֲרוֹב רָב עִם יִשְׂרָאֵל” אִם נִלְחֹם נִלְחַם בָּם?!”[1] הַאִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה חָזָק יוֹתֵר מִבָּלָק בֶּן צִפּוֹר?! אֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ! לֹא כְּדַאי לְךָ לְהִלָּחֵם בִּי! בָּלָק” עִם כָּל גְּדֻלָּתוֹ וְחָזְקוֹ הוּבַס עַל יָדֵינוּ! כְּדַאי לְךָ לְרַעְנֵן אֶת זִכְרוֹנְךָ הַהִיסְטוֹרִי.
וְאִם כְּבָר דִּבַּרְנוּ עַל הִיסְטוֹרְיָה הֲרֵי “בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ” וּבְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל יְדֵי אַרְנוֹן” שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה” וּמַדּוּעַ לֹא הִצַּלְתֶּם בָּעֵת הַהִיא?”[2].
לֹא הֵבַנְתָּ!? אַסְבִּיר לְךָ: כְּבָר שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה הָאָרֶץ הַזֹּאת אֵינָהּ בִּידֵיכֶם אֶלָּא בִּידֵי סִיחוֹן ” וְלָמָּה לֹא נִלְחַמְתָּ עָלֶיהָ כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה ?
מַדּוּעַ הֶחְלַטְתָּ דַּוְקָא עַכְשָׁו” כְּשֶׁהִיא בְּיָדֵינוּ” לִכְבֹּשׁ אוֹתָהּ?![3].
לָכֵן” בְּסִכּוּם “אָנֹכִי לֹא חָטָאתִי לְךָ” וְאַתָּה עוֹשֶׂה אִתִּי רָעָה לְהִלָּחֵם בִּי” אִם כָּךְ “יִשְׁפֹּט ד’ הַשּׁוֹפֵט הַיּוֹם” בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵין בְּנֵי עַמּוֹן”[4]. אֲנַחְנוּ לֹא עָשִׂינוּ לְךָ כָּל רַע” אָנוּ נוֹהֲגִים בְּיֹשֶׁר וּבְמוּסָרִיּוּת.
נְחַכֶּה לִתְגוּבָתוֹ…
1. שופטים יא כה.
2. שם שם כו.
3. וכן בימינו” אם אתם הערבים טוענים שזו ארצכם ותובעים אותה לעצמכם” היכן הייתם כל אותן השנים עד שחזרנו לכאן?! מדוע לא מצאתם לנכון להיאבק עליה בימי הבריטים” התורכים וקודמיהם?! מדוע השארתם אותה שוממה ומוזנחת?! וכי כך נוהג בעליה של ארץ בנחלתו?! ואם ירושלים היא עירכם הקדושה כפי טענתכם” מדוע זנחתם אותה לאנחות” הפקרתם אותה” ולא נהגתם בה כעיר קדושה וחשובה עבורכם?! פתאום עכשיו התעוררתם ?!
4. שופטים יא כז. כל הטיעונים על פי רבי יצחק אברבנאל.
