ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: חוקת
פרשה נוכחית: בלק
פרשה הבאה: פנחס
 


קראים ורפורמים

הרב דוד לנדאו


חז"ל אומרים שתורה אמיתית שלמה היא תורה שבכתב ותורה שבעל פה, בבחינת "אחת דיבר אלהים שתים זו שמעתי"[1]. זו אמיתיות התורה, שלמות התורה, ואילו הקראוּת היא סילוף של דברי תורה ויש בה צד של מינות.
ישנם כמה דברים שהקראים מחמירים בהם. למשל, הם אינם מדליקים אור שידלוק בשבת, אלא יושבים בחושך, ואינם מחממים מאכלי שבת. כתובה הלכה ב"שולחן ערוך": מי שנמנע מלאכול צ'ולנט ודברים חמים בשבת, חוששים עליו שמא הוא מין, - והכוונה, "מין" במובן של קראים. ישנן מדרגות, יש כפירה בדברי חז"ל ובסדר תורה שבעל פה, ויש כפירה בעצם שם שמים הנמשך בכלל ישראל ובתורה. כל כפירה בתורה יש בה צד של מינות. ובניגוד לזה - ישראל אינם מינים אלא מאמינים! יש מחקרים היסטוריים לגבי פירוש המילה מין. באופן יסודי המובן הוא קלקול באמונה. יש כאלה שמסבירים שהביטוי מינים הוא קיצור ממאמינים בשלמות, וכשזה לא בשלמות - זה קצוץ, קטוע מהמאמינים, ואז נשארו "מינים"; אלה מין יהודים אחרים. זו יציאה לחוץ, לגויוּת, והפיכה לסוג אחר, למין אחר, לעומת שלמות ישראל שהיא "תורת ד' תמימה" - שלמה.
ברפורמים יש כפירה בתורה ומצוות. זו קצת מינות, במידה מסוימת. בכל דבר יש מדרגות: מדרגות בקדושה ובאמונה, מדרגות בטומאה וברע. שם יש כפירה בתורה, כפירה באמונה, כפירה במצוות, ומצד זה יש צד של מינות.
אפיקורסות אינה מינות. מינות גרועה יותר מאפיקורסות, היא שינוי בצורה! אפיקורסות היא שלילה, כפירה, העדר. השלילה, הריק, ההעדר - יכול להתמלא, יש תקוה. אבל נצרות היא מינות, היא השיא של הגויות. גם רפורמים זו מין יהדות מסולפת, דתיות מסולפת, וזה גרוע יותר מלא-יהדות, מריק.
בגמרא כתוב שיש גויים שאינם חמורים כל כך בעבודה זרה, כי "מעשה אבותיהם בידיהם". יש להם מסורת כזאת. בדומה לכך, אני מכיר עובדות שאחרי כמה דורות של הרפורמים, הופיעו צדיקים. כמה משפחות חזרו להיות יהודים שלמים. האמא או הסבתא היו כועסות: "זה שינוי מהיהדות שלנו"! הם התרגלו לרפורמה, דור אחד, שני, שלישי, וטענו שזוהי צורת היהדות. התרגלו לחושך, עד שזה נעשה אצלם הקיום הנורמלי. יש כאלה היום באמריקה, ובעבר היו בגרמניה. אדיקות במעשה אבותיהם בידיהם. הם אינם אשמים, אלא התרגלו כך, קיבלו חינוך כזה, ואחר כך זו נעשית מסורת ויש להם קושי לשנות את המסורת, - לעומת מסורת אמיתית שמסרוה אנשי כנסת הגדולה[2].


תגיות: קראים | רפורמים



מאמרים נוספים מעלון פרשת במדבר התשע"ד:
היחס אל הספרוּת (א) - הרב אלישע אבינר
מְגִלַּת יִפְתָּח ח' - הרב שלמה אבינר
סמכות מנהיגות (3) - הדסה גהלי
בדרך לירושלים - הרב יוני לביא
מניין הלויים - הרב חנוך בן פזי זצ"ל

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: