ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


היחס אל הספרוּת (א)

הרב אלישע אבינר

בחברה המודרנית, קריאת ספרות יפה היא חלק אינטגראלי מתרבות הפנאי, כלומר: היא אחת הדרכים לניצול הזמן שנותר פנוי לאחר שאדם ביצע את ההכרח בחייו ומילא את "חובותיו" הבסיסיות (משפחה, פרנסה, אכילה ושינה, וכדו').
גם חז"ל גזרו את יחסם לספרות מיחסם הכללי לתרבות הפנאי. לכן, נדון בקצרה ביחסם של חז"ל לתרבות הפנאי, האם היא לגיטימית בעיני חז"ל? האם בכלל קיים פנאי שאדם יכול לנצל כרצונו, או כל הזמן שעומד לרשותו של האדם חייב להיות מוקדש למטרות "קדושות" שהתורה וחז"ל הגדירו?
המושג "ביטול תורה" עשוי ללמד שלפי חז"ל אין זמן חופשי, ולא יתכן שיצטבר זמן פנוי שישמש בסיס להיווצרוּת תרבות פנאי. חמוּר מזה: בילויים שונים שאנו מסווגים כיום תחת הכותרת "תרבות הפנאי", מכוּנים על ידי חז"ל בכינוי המעליב "מושב ליצים". לדוגמה, כתוב בגמרא (עבודה זרה יח ב): "תנו רבנן: ההולך לאיצטדינין ולכרקום, וראה שם את הנחשים ואת החברין, בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון, בלורין סלגורין - הרי זה מושב לצים, ועליהם הכתוב אומר: 'אשרי האיש אשר לא הלך... ובמושב ליצים לא ישב... כי אם בתורת ה' חפצו', הא למדת שדברים הללו מביאין את האדם לידי ביטול תורה". ממבט ראשון נראה ש"מושב ליצים" הוא הכינוי של חז"ל לתרבות הפנאי! לכן לא פלא שחז"ל הגדירו גם את קריאת הספרים כ"מושב לצים", כפי שנפסק בשולחן ערוך (או"ח שז טז): "מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, כגון ספר עמנואל, וכן ספרי מלחמות, אסור לקרות בהם בשבת; ואף בחול אסור משום מושב לצים". השולחן ערוך מדגיש שלא רק בשבת אסור לקרוא "מליצות ומשלים של שיחת חולין וספרי מלחמות" אלא גם בחול משום "מושב ליצים"! בהמשך הסעיף, מתייחס השולחן ערוך לספרות ארוטית ("דברי חשק") שאסורה גם מפני "מגרה יצר הרע", ולספרות שמרחיקה את הקורא מאמונה בה' שאסורה משום "אל תְּפַנוּ אֵל מִדַּעְתְּכֶם".
הדברים הנ"ל קשים מאוד לאוזן שלנו. אין כל חולק שקריאת ספרות שמגרה את היצר הרע או מרחיקה מאמונה בה' אסורה בתכלית האיסור, אבל מדוע קריאת ספרות שאין בה קלקולים מוגדרת כ"מושב לצים"?! וכי הקורא ספר בין כותלי ביתו מתלוצץ או יושב בחבורת לצים?! האם חז"ל מתכוונים לקבוע שכל עיסוק שאיננו לימוד תורה מוגדר כ"מושב לצים"?! האם הם שוללים תרבות פנאי מכל סוג הוא?!
עוד לפני שנתעמק בפשר הכינוי "מושב ליצים", ניתן להסיק שתי תובנות חשובות מדברי חז"ל הנ"ל: א. חז"ל ייחסו חשיבות רבה לניצול הזמן ולא הבחינו בין סוגי זמן שונים. אין זמן חשוב יותר וזמן חשוב פחות, זמן יקר שחייבים לנצל בצורה איכותית וזמן זול שנועד לבזבוז. ב. חז"ל הכירו בכוחה של הספרות, ולכן הזהירו מהשפעתה השלילית של ספרות קלוקלת, כמו ספרות ארוטית או כזו שמערערת את האמונה בה'. הם לא זלזלו בכוחה של המילה, בכוחן של השירה ושל הפרוזה. בניגוד לאלו שבוטחים בכוחם לחסום כל השפעה ספרותית שלילית, ולכן אינם נמנעים מקריאת כל סוג של ספרות, סברו חז"ל שהספרות מסוגלת לפרוץ את כל מחסומי הנפש ולחדור לתוך חדרי הלב. טעות היא לחשוב שספרות היא רק בילוי. היא גורם משפיע ומעצב. מתוך היכרות עם עוצמתה של הספרות, התריעו חז"ל מפני השפעתה המזיקה של ספרות שלילית. מכאן נוכל להסיק על גודל תרומתה של ספרות חיובית לעיצוב אישיותו של האדם.
נשוב לספרות המוגדרת כ"מושב ליצים". מהי? זו איננה ספרות ארוטית ואף לא ספרות כפרנית, מפני שאליהן יש התייחסות מפורשת בהלכה. ספרות של "מושב ליצים" היא ספרות חסרת כל תוכן. אין בה לא מן הרע ולא מן הטוב, אין בה ולא כלום.
אך נשאלת השאלה: אם אין בה שלילה, מדוע להתייחס אליה כל כך בחוּמרה? תשובה: בראש ובראשונה, מפני שהזמן יקר לנו משנבזבז אותו בקריאת ספרות שאין בה כלום למעט בילוי נחמד. היהדות לוקחת את החיים ברצינוּת גמורה, ואיננה מוכנה לוותר על אף רגע מהם. דין רגע כדין שנה. לכן השולחן ערוך לא רק ששלל ספרות העלולה לפגום במוסריותו ובאמונתו של הקורא, אלא גם ספרות שאיננה תורמת לו מאומה, שאיננה מעשירה אותו מבחינה רוחנית, שעושקת את זמנו ומרגילה אותו לחיים חסרי משמעות. שנית, ההנחה שקיימת פעילות שאין בה לא מן הרע ולא מן הטוב - כביכול ניטראלית - איננה פשוטה. לא טוב ולא רע זה לא ניטראלי אלא ריקנות. ריקנות נפשית איננה ניטראלית אלא היא חסרון מוסרי. יתרה מזו, אין הריק נשאר סטאטי אלא מתמלא בנחשים ובעקרבים.
לכן, גם אם ספר מרתק וכובש, עד שאין הקורא מניחו מידיו משהתחיל לקרוא בו עד שסיים אותו, ואפילו זיכה את הסופר בפרסים מרובים, והוא מדורג גבוה בין רבי המכר ומהללים אותו במדורים לתרבות פנאי, עדיין הוא יכול להיחשב כ"מושב לצים", מפני שהוא חסר כל תוכן ואיננו תורם לבניין הנפש. שונה דינה של ספרות יפה התורמת לבנין הנפש. (המשך בשבוע הבא)
לתגובות: [email protected] . לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - evavot.org.ill באתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.


תגיות: תיקון הספרות



מאמרים נוספים מעלון פרשת במדבר התשע"ד:
קראים ורפורמים - הרב דוד לנדאו
מְגִלַּת יִפְתָּח ח' - הרב שלמה אבינר
סמכות מנהיגות (3) - הדסה גהלי
בדרך לירושלים - הרב יוני לביא
מניין הלויים - הרב חנוך בן פזי זצ"ל

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: