קיץ תרצ”ה. ראש ישיבה “פורת יוסף” המעטירה” חכם עזרא עטיה” עושה דרכו מבית המדרש אל חנותו של יעקב עובדיה” בשוק הבוכרים. לאחר שעה קלה” עמד ראש הישיבה בפתח החנות והפציר בבעל הבית: “אנא” שמע בקולי. הבן שלך יהיה אור גדול לעם ישראל” הקב”ה חנן אותו בשכל ובזיכרון. הנח לו לשוב ללימודו בישיבתנו”.
האב” שהופתע מאוד מהאורח שהופיע בחנותו” השיב: “צר לי” עלי להאכיל את ילדי הרכים” ופרנסתי דחוקה. אינני יכול לשאת את עול הפרנסה לבדי” וגם לשכור פועל אין ידי משגת. לכן” הוצאתי את עובדיה בני בכורי מהישיבה” הוא יסייע לי בעבודה בחנות”.
מששמע את הדברים” פשט חכם עזרא עטיה את מעילו” חגר סינר למותניו ואמר ללא היסוס: “אם זו הסיבה” שלח את בנך בחזרה ללמוד תורה” ואני אשאר כאן ואעזור לך במקומו. ביטול התורה שלו חמור יותר משלי!” האב ההמום” התרצה” כמובן” ועם ישראל זכה באחד ממאורי הדורות – הגאון הרב עובדיה יוסף זצ”ל.
הרב עזרא עטיה נולד בשנת ה’תרמ”ז בארם צובא” היא חאלב שבסוריה” לאביו הרב יצחק ולאמו הרבנית לאה. שמו ניתן לו ע”ש עזרא הסופר” שבבית הכנסת המיוחס לו התפללו ההורים לתינוק בריא ושלם” שיגדל ויקדיש את חייו ללימוד התורה.
בילדותו למד אצל חכם יהודה אסלן” שהתפעל עד מאוד מחריפותו” ידיעותיו והתמדתו. כשהיה הנער עזרא בן 16 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. למרות העוני והדלות בה הייתה שרויה משפחת עטיה” התעקשו ההורים כי הנער עזרא ימשיך בלימוד התורה” גם לאחר שאביו ר’ יצחק חלה ונפטר. בתחילה למד בישיבת “תורת חיים” שבעיר העתיקה” אח”כ למד בבית הכנסת “שושנים לדוד”” ולאחר תקופה עבר לישיבת “אוהל מועד”” שלימים נקראה “פורת יוסף”. למרות שהיה הצעיר שבתלמידים” בלט ר’ עזרא בידיעותיו ובהתמדתו” וראש הישיבה הגאון ר’ רפאל שלמה לניאדו חיבב אותו ביותר ואף למד עמו בחברותא שעות ארוכות מידי יום.
בשנת ה’תרס”ח נשא ר’ עזרא לאישה את בוליסה” בתו של חכם אברהם סאלם” ממקובלי חלאב.
אט אט יצא שמעו של האברך המוכשר” וגדולי ירושלים העריכוהו וקרבוהו מאוד. הוא גם נתבקש לשמש כדיין בבית הדין של הגאון חכם יוסף ידיד” חרף גילו הצעיר.
בשנת ה’תרע”ו” נאלץ חכם עזרא עטיה לצאת מהארץ עקב החלטת השלטון הטורקי לגייס את כל נתיני הממלכה למלחמה. בתחילה הסתתר בעליית גג בשכונת הבוכרים” אך לאחר זמן מה לא נותרה ברירה והוא נמלט למצרים בדרכון רוסי הנושא שם בדוי. שם” לימד והרביץ תורה במשך כשמונה שנים וזכה להערכה עצומה בין מנהיגי הקהילה. כששב ארצה בשנת ה’תרפ”ג” חזר ללמוד בישיבת “פורת יוסף” ולאחר כשנתיים” עם פטירת ראש הישיבה” הרב שלמה לניאדו” נתבקש למלא את מקומו. חכם עזרא עטיה עמד בראשות הישיבה 45 שנה” עד לפטירתו. גאונותו וסברתו הישרה נודעו לרבים” ופעם” כאשר החזון אי”ש הגיע להתפלל בכותל המערבי” נפגשו השניים בישיבת “פורת יוסף” ושוחחו בלימוד שעה ארוכה. כשיצא” אמר החזון אי”ש בהתפעלות עצומה כי סברתו של הרב עטיה היא כסברת הרשב”א.
מנקיי הדעת שבירושלים היה חכם עזרא עטיה. פעם ישב בחברת כמה מגדולי התורה” ולפתע הבחין שאחד מתלמידי החכמים נותר עומד מחמת חוסר מקום. כיון שידע שהלה לא יניחנו ליתן לו את כיסאו” קם חכם עטיה ממקומו והודיע שהוא נאלץ ללכת מחמת צורך דחוף. כך נמצא כסא פנוי… לאחר זמן הפטיר הרב ואמר: “לא יכולתי לסבול שיהיה תלמיד חכם עומד” ואני יושב”.
פעם אחרת” הגיע אליו תלמידו הגדול הרב עובדיה יוסף” וביקש מרבו לחתום על תעודת ההסמכה לרבנות אותה קיבל זה מכבר. כאשר עיין חכם עטיה בתעודה” ראה כי נכתב בה: “החותם פה” בישיבת פורת יוסף”. חכם עטיה התנצל והשיב כי איננו יכול לחתום על התעודה” כיון שהוא נמצא כעת במערב ירושלים. הימים ימי טרום הקמת המדינה. הרובע היהודי נצור וישיבת פורת יוסף” שהייתה בקו החזית” ננטשה. לאחר שהתעשת” החליט לצעוד בגפו עד לרובע היהודי הנצור” נכנס לבניין הישיבה השומם” חתם על התעודה וחזר לביתו. כל זאת כדי לקיים בעצמו “מדבר שקר תרחק”.
לאחר מלחמת ששת הימים” כאשר הגיעה השמועה של שחרור ירושלים” לא ידע חכם עזרא עטיה את נפשו מרוב שמחה. בני משפחתו לא יכלו לשכוח את תפילתו הראשונה בכותל המערבי.
לאחר פרקי ההודיה קרא חכם עטיה בדבקות ובשמחה עצומה “נשמת כל חי” בהודאה על הניסים הגדולים.
כאשר חזר הרב הראשי לישראל” הרב יצחק הרצוג” ממסע בוותיקן” בו ניסה לשכנע את מנהיגי הכנסיה להשיב אל חיק היהדות את הילדים היהודים שנמסרו בשנות השואה למשמרת בכנסיה הנוצרית” קרא חכם עזרא עטיה לכמה מתלמידיו ואמר להם: “עלינו ללכת להקביל את פניו של הרב הראשי” משום שהוא התמסר מאוד למען כלל ישראל!”.
אלפי תלמידים העמיד הגאון חכם עזרא עטיה” ורבים מהם היו למנהיגי הדור הבא.
ביניהם הגר”ע יוסף” הגר”מ אליהו” הגרח”ד הלוי” הגרב”צ אבא שאול” הרב יהודה צדקה ועוד.
בשנת ה’תש”ל” ניכר היה כי חכם עזרא עטיה הולך ונחלש. ביום י”ט באייר ה’תש”ל” השבוע לפני 44 שנה” נסתלק הגאון רבי עזרא עטיה לבית עולמו. רבבות ליוו אותו בדרכו האחרונה” ובהם כל גדולי ירושלים. על מצבתו נכתב: “פה נטמן ארון הקודש” עמוד התורה והיראה הנזר והעטרה” מוכתר בענוה טהורה” זכה ורבים השיב מעוון” בנועם שיח ושפה ברורה. רב רבנן ” החזיר העטרה לגולת ספרד ותהי לגבורה” אביר הרועים העמיד עדרים” רבנים וגאונים ראשי ישיבות ודיינים…”
הגאון הרב עטיה” ראש ישיבת “פורת יוסף”. זכותו תגן עלינו” אמן.
