לדעת שלא לדעת

ואל יחליט על פי הדעה הראשונה העולה על לבו
(הרמב”ם” מורה הנבוכים)
“שר ההגנה” האם ישנה הוכחה כלשהי לכך שעיראק מספקת לטרוריסטים נשק להשמדה המונית? הרי ישנם דיווחים שאין שום הוכחה לקשר ישיר בין בגדד לבין ארגוני טרור”. כך נשאל רונלד רמספלד” שר ההגנה של ארה”ב” לפני מלחמת המפרץ השניה.
“דיווחים האומרים שמשהו לא התרחש” תמיד מעוררים בי עניין” השיב רמספלד “כי כל שאנחנו יודעים” יש ידיעות ידועות” ישנם דברים שאנחנו יודעים שאנחנו יודעים. אנחנו גם יודעים שיש ידיעות לא ידועות” כלומר אנחנו יודעים שיש מספר דברים שאותם איננו יודעים. אבל יש גם ידיעות בלתי ידועות” שאותם איננו יודעים שאיננו יודעים”.
אנו קוראים בפרשת השבוע על נגע הצרעת שעלול להתפשט גם בבית. אך חז”ל שואלים “בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות” ולמה נכתב – דרוש וקבל שכר” (סנהדרין עא” א). אם מדובר במקרה היפותטי בלבד” מה בא לומר לנו ה’בית המנוגע’?
ישנו דין מעט תמוה שחז”ל לומדים מהפסוק הבא “וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת” (ויקרא יד” לה)” שהאדם צריך להיזהר בלשונו ולא למהר לקבוע בצורה חד-משמעית שהנגע הוא אכן נגע. “כיצד ראיית הבית ‘ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית’ אפילו תלמיד חכם ויודע שהוא נגע ודאי לא יגזור ויאמר נגע נראה לי בבית אלא כנגע נראה לי בבית” (משנה נגעים י”ב” ה).
לפי דעתי המסר שאנו יכולים לקחת לחיים שלנו מ’הבית המנוגע’ הוא ענווה. איננו יודעים הכל ולא מסוגלים לדעת הכל “תכלית הידיעה היא אשר לא נדע” כך מדריכנו רבי נחמן מברסלב. לא תמיד מה שאנו רואים הוא אכן כל המציאות (ראה: חגיגה יד” ב; קידושין לט” ב) ולכן מומלץ תמיד להשאיר מרחב של אי-ודאות “למד לשונך לומר איני יודע” (ברכות ד” א).
ככל שאנחנו מתרגלים להגיע ממקום של ענווה ואי-שיפוטיות” כך אנחנו נהיים פתוחים יותר לשים את האג’נדה שלנו לרגע בצד” לשמוע דעות אחרות” להבין את הזולת ולהקשיב בהקשבה אמיתית וכנה.