ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: עקב
פרשה נוכחית: ראה
פרשה הבאה: שופטים
 


מהי חירוּת? (א)

הרב אלישע אבינר


יש הטוענים: בעבר, חג הפסח היה אוונגרד. בשעה שהאנושות דגלה בעבדות, ועמים שלמים היו משועבדים לאחרים, היה המסר של חג פסח חדשני: בשוֹרה של חירות לפרט וכלל. אבל, עתה, שצמד המילים "חופש" ו"חירות" נשמע על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן, וכל האנושות המתורבתת מאוחדת במלחמתה נגד דיכוי ושעבוד ונגד הפגיעה בחירויות האישיות והלאומיות, לכאורה, כבר אין בשורה של ממש בחג הפסח.
זוהי טעות. למונח "חירות" יש משמעויות ופרשנויות רבות, רחוקות אלו מאלו כרחוק מזרח ממערב. בשורת החירות של תורת ישראל היא מיוחדת ושונה, היא עדיין אוונגרד. במאמר נתמקד בשתי בחינות של חירות שהמצה מסמלת.
א. חירות מ... וחירות אל...
חג הפסח איננו מרים את דגל החירות בלבד אלא גם מלמד את האדם כיצד לנצל את חירותו. בפסח, לא רק עצם החירות חשובה אלא גם מטרתה. התורה מנמקת את זכותו של עם ישראל לחירות בשני נימוקים: א. "ראה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים, ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו, כי ידעתי את מכאוביו. וארד להצילו מיד מצרים". ב. "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך, בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה". קיים הבדל גדול בין הנימוק הראשון לשני. הראשון מדגיש את הסבל של עם ישראל במצרים, את קושי השעבוד, את עושק החירות. השני פונה אל העתיד ומדגיש את יעד הגאולה: בצאת עם ישראל ממצרים "תעבדון את האלוקים". שני נימוקים אלו מזכירים את הבחנתו הבסיסית של הפסיכולוג האמריקאי אריך פרום, בין "חירות מ..." לבין "חירות אל..." ((freedom from, freedom to. השחרור מכבלי העבדות והשגת החופש חשובים אבל אינם מספיקים, כל עוד אין האדם מגדיר לעצמו יעד ערכי בחיים וחותר בחוזקה לקראתו. לא רק מפני שהוא עלול לבזבז לריק את החופש שהוא השיג במאמצים רבים, אלא גם כיוון שללא יעד ערכי משמעותי עלול האדם ליפול לעבדות מסוג אחר. גורמים רבים, חלקם גלויים וחלקם סמויים, מבקשים לשעבד אותנו. כל מי שאין לו יעד מוגדר בחיים הוא טרף קל עבור הגורמים הללו.
דגל החירות המורם עתה באנושות הוא דגל ה"חירות מ...". בלהט כמעט אובססיבי, מבקשת האנושות להשתחרר מכל מה שמצטייר בעיניה כעבדות ושעבוד. גם מהנורמות המוסריות, המגבילות את דחפיו וכובלות את חופש יצריו, חותר האדם להשתחרר. וגם מאלוקים וממצוותיו. כפי שאמרה סטודנטית אחת: גם אם יתגלה אלי אלוקים ויצווה עלי את מצוות התורה, לא אציית לו, כי אף לא אחד לא יגיד לי מה לעשות, כולל אלוקים!
עם ישראל יוצא ממצרים וזוכה לחירותו על מנת לעבוד את ה' על הר סיני ולהיות עבד לה' "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כה נה). ולכן קרבן פסח נקרא "עבודה" ("מה העבודה הזאת לכם"), עבודת עבד. בכך הסביר הראי"ה קוק מדוע ב"סדר" של ליל פסח, בא המרור - המסמל את השעבוד - אחרי המצה המסמלת את הגאולה. ללמדנו שגם אחרי שזכינו לחירות, "הננו צריכים לקבל את העבדוּת הנעימה, עבודת עבד לד' אלוקי ישראל, שזה הכישרון (להיות עבדים) קנינו גם כן בעבדוּת מצרים" (הגדה לפסח של הרב קוק).
ב. מצה של "מים וקמח" - "נאמנות לעצמיות".
אך כאן הבן שואל: מדוע העבדוּת לה' איננה סותרת את החירות? "מה העבודה הזאת לכם?" - הבן טען שהחלפנו עבדות אחת בעבדות אחרת. יש המשיבים שעבודת ה' אכן סותרת את החירות, אבל היא הכרחית על מנת לרסן את החלק הפראי שבאדם. כל עוד שולט הרע בעולם, ההגבלה והריסון הם כורח המציאות.
במשנתו של הרב קוק מצויה תשובה שונה, המבוססת על הגדרת חירות: החירות האמיתית היא הנאמנוּת לעצמיוּת. בכך מוסבר כיצד המצה מסמלת את החירות. במצה אין שום תוספת זרה וחיצונית אלא רק מרכיבים בסיסיים (קמח ומים). בדומה למצה, אדם הוא בן חורין רק כאשר הוא נאמן לעצמו, ללא תוספת חיצונית.
שוב שואל הבן: ומהי עצמיותו של האדם? השיב הרב קוק: העבדות לה' היא היא עצמיותו. הזיקה של האדם לה' איננה תכונה נרכשת, זרה וחיצונית לאדם, אלא מידה טבעית. זאת הנקודה העצמית ביותר שלו. לכן, העבדות לה' איננה עבדות אלא חירותו האמיתית של האדם.
חג הפסח איננו רק הצהרה על ערך ה"חירות מ..." האהוב כל כך על פעילי זכויות האדם, אלא בעיקר הצהרה על ה"חירות אל...", על החירות המובילה ל"עבדוּת הנעימה לד' אלוקי ישראל" כלשונו של הרב קוק. העבדוּת לה' נעימה מפני שהיא מביאה את האדם להיות נאמן לעצמיותו הפנימית ולזכות לחירוּת מלאה. (המשך בשבוע הבא).
לתגובות: [email protected] . לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - evavot.org.ill באתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.




תגיות: חג הפסח



מאמרים נוספים מעלון פרשת מצורע התשע"ד:
חג הדיוק - אסתי רמתי
בונה עולמות ומחריבן - הרב דב ביגון
כמה מעלות טובות יש בצבא - הרב שלמה אבינר
לדעת שלא לדעת - נתן קוטלר
לשון הרע מודרנית - הרב חגי לונדין
לשון הקודש - הרב דוד לנדאו
עומק הפגיעה! - הרב ערן טמיר
בואו, נעשה סדר... (א) - הרב משה פרץ
מן המצור(ע) למרחב - הרב חנוך בן פזי זצ"ל
איך מבערים חמץ ? - הרב יוני לביא
קושיות - הרב ליאור אנגלמן

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: