חג הדיוק

משום מה” פסח הוא החג שהכי פחות פוסחים בו. אי אפשר לפסוח על אף מדף באף ארון” ועל אף פינת בלגן אפילה. אי אפשר לחפף ולטאטא מתחת לשטיח. צריכים להיות יסודיים עד הסוף” לבדוק ולחקור” בחורים ובסדקים” לגרש במברשת שיניים כל פרור סורר. לדייק ולדקדק.
חסד עשה עמנו הקב”ה שחייב אותנו פעם בשנה לרדת לפרטים הקטנים האלה” ולברור מה נחוץ לנו ומה מעמיס עלינו. קבלנו הזדמנות להשיל מעלינו עודפים מיותרים” וגם להסיר מכל פינה את שכבות הלכלוך והאבק . כי אמנם אבק זה לא חמץ” אך עדיין לא נבראה האישה שתחזיר חפץ מאובק למדף…בין פירור לפירור אנחנו זוכות לסדר ולארגן” ולקבל את האביב בבתים מחודשים.
והנה” מעבר לדיוק הנדרש בחיפוש אחר החמץ” גם אנחנו נדרשות לדייק עם עצמנו” ולא להסחף בלחץ המטלות למקומות לא נכונים. לבחון היטב את סדרי העדיפויות” ולדעת מה העיקר ומה הטפל.
הגדרת ה”כלשהו” המלחיצה משהו של החמץ” יכולה לגרור את מה שמכונה בעגה המקצועית “עצבנות דתית”” ולגרום לנו לאבד קצת את הראש. כמובן שבמטבח צריך זהירות מיוחדת” וטוב להדר ולהקפיד במידת האפשר” אך אסור לשכוח שה’כלשהו’ נוגע לאכילה” ואילו על ‘בל ייראה ובל יימצא’ עוברים רק בכזית.
אז קודם כל ומעל לכל” פיקוח נפש דוחה אפילו שקד מרק תועה. לא נדיר למצוא פעוטות שמסתובבים ללא השגחה מתאימה” בזמן שהוריהם הצעירים עסוקים בלגרד לכלוכים בלתי מזוהים מתוך מסילות התריסים. כל שנה אנשי המקצוע חוזרים על האזהרות” ולצערינו” כל שנה מתרחשים אסונות. איך אמר פעם רופא ילדים מוכר? “רק דבר אחד צריך לעשות לפני פסח – לשמור על התינוקות.”
ויש את עניין הניקיון. באמת קשה מאוד לוותר על ה – “נו” אם פעם בשנה הגענו לכאן…” או על ה-“אם כבר” אז כבר…”. אך לכל זמן ועת. יש שנים רגועות יותר” בהן אפשר להתפנק בניקוי יסודי ממש” ויש שנים שצריכים להסתפק במינימום ההכרחי. החכמה היא להעריך את היכולות” לבדוק את הנתונים” ובעיקר” לראות מה המחיר שמשלמים על הפרפקציוניזם. שלום בית? כעסים על הילדים? תשישות שתגרום לנו לשכוח באיזה חג מדובר בכלל” שלא נדבר על התעמקות ברעיונות המקסימים העומדים מאחוריו?
קל לתת עצות בנושאים האלה” אך לגמרי לא פשוט ליישם אותם” ולוואי ונזכה לחג של חרות אמיתית” חרות מהלחץ ומההרגלים. חג כשר ושמח!