עם ולשון

בספר “הכוזרי” מופיעים כמה מחקרים על יצירת הלשונות . לכאורה” לא מובנת מגמת בירורים אלה. אלא שהם הכנה להבנת העובדה של אומה מיוחדת. כל מיני הלשונות אינם יצירי האנושות. כמו שהעמים השונים הם יצירה אלוהית” כך גם הלשונות הן יצירה אלוהית. “הראית בודה לשון מלבו או שמעת עליו?” – שואל החבר את מלך כוזר. השמעת שישבו באיזו אסיפה או איזה קונגרס ויצרו לשון? המין האנושי מתחלק לכמה משפחות” גזעים וקבוצות” בעלות תכונות שונות של פסיכולוגיה ציבורית: האדם האנגלי” האדם היפני וכדומה. חילוקים אלו אינם מעשי ידי אדם” הם חילוקים אלוהיים” יצירות אלוהיות. גם חילוקי השפות הם אלוהיים. שפה שייכת למציאות של ציבור – אין אדם יחיד עושה לעצמו שפה. השפות הולכות ומתפתחות ב”ימות עולם ושנות דור ודור” ” וכל ההתפתחות הזאת היא מעשה “קורא הדורות מראש” . לכל אומה” לכל ציבור” יש נשמה” צד אלוהי. מה ששייך ליחיד” הוא אנושי: בחירה אנושית של “ובחרת בחיים” . אבל הצד הציבורי החברתי הכללי אינו מעשה ידי האדם.
כך הוא לגבי השפה” שגם היא שייכת לצד הציבורי. “עם ולשון”. היא מבטאת את התוכן הנשמתי האלוהי של העם” ומופיעה על ידי התפתחות של דורות על גבי דורות” מכוח מסבב הסיבות. צריך להבין שגם אצל שאר אומות יש צד אלוהי. נכון” לא רק אצלנו. כל אומה” במה שהיא אומה ציבורית חברתית קיבוצית – אינה אנושית אלא אלוהית. ביצירה האלוהית הזאת” יש הרבה גוונים של כל מיני בני אדם” כל מיני כוחות מלאכים ונשמות” ומתוך כך כל מיני לשונות.
שפתנו שפה משונה היא ומתאימה לעם משונה. כל סדר חיינו יונק ממקור הקודש” וגם לשוננו היא לשון הקודש. יש להתבונן היטב בביטוי “לשון הקודש” (ולא “לשון קדושה”). ידוע שיש הבדל בין תואר שאיננו שייך למהות הדבר” לבין שם עצם הבא להגדיר את עצם מהותו של הדבר. לכן איננו אומרים “לשון הקדושה” אלא “לשון הקודש”” הלשון של הקודש” שהיא בעצמותה קודש” לשונו של הקדוש ברוך הוא. ולשון זו היא הלשון המתאימה לעם ישראל מראשית הופעתם “בצאת ישראל ממצרים” בית יעקב מעם לועז”” “שלא שינו את לשונם” .
יחד עם גאולת ישראל בימינו” מופיע הפלא האלוהי של תחיית לשון הקודש” בדיבור ממשי ובשימוש בחיים הציבוריים .