פרשת פרה אדומה שמופיעה בפרשתנו היא מן הסתומות שבתורה” רוב המפרשים הגיעו למבוי סתום”
היות והמצוה – חוקה” ואין להרהר אחריה.
רבי יוחנן בן זכאי במדרש תנחומא אומר לתלמידיו “חייכם” לא המת מטמא ולא המים מטהרים” אלא אמר הקב”ה: חוקה חקקתי” גזירה גזרתי” אי אתה רשאי לעבור על גזירתי”.
הרבה פעמים אנחנו מחפשים נימוקים וטעמים שלא תמיד יש להם הסבר רציונאלי” ועלינו להבין שכל מה שקורה בטבע אינו אלא מצוַת ה'” ורק היא הקובעת את טומאת המת את טהרת אפר הפרה” כי המצוות הן המצרפות את האדם.
יש סדר אלוקי שאין ההגיון האנושי תופש אותו” החוקים והמצוות יוצרים מסגרת חיים בריאה ומאורגנת.
בחברה המודרנית השנויים רבים ומבלבלים את הילד” הבית והמשפחה הם המקום היחיד הקבוע והיציב בחיי הילד ללמוד ולשמור על מערכת הערכים.
להורים רבים החופש הגדול הוא מעמסה גדולה וכבדה” בלתי נסבלת בעליל.יש הקוראים ל’חופש הגדול’
‘העונש הגדול’ .החופש הגדול מדי הוא הפסקה אחת גדולה וארוכה עד תחילת שנת הלמודים הבעל”ט.
שעות הפנאי הרבות בחופש הגדול – זהו הזמן שבו אדם חופשי ויכול לפעול מתוך חופש בחירה על פי הבנתו ונטיותיו” ללא כפייה או התחייבות של מסגרת.
יש צורך טבעי להשתחרר ממגבלות השגרה והמסגרת” אדם זקוק לשעות פנאי למנוחה ורגיעה מעומס יתר. שפע הגירויים המוצעים לילדים היום יוצר מצב בו הם מאבדים עניין מהר מאד. הערוצים הרבים מצד אחד מעודדים סקרנות ומפתחים את האינטליגנציה” מצד שני גורמים לכך שילדים יאבדו עניין במהירות” כי יש אתגרים חדשים.
בחברה המודרנית” הילדים מתוכנתים על פי ריגושים בלתי פוסקים. ההורים לא עומדים בקצב במשפחות רבות ההורים עסוקים במערכת יחסים הבנויה על תשתית של פיצוי-ריצוי” ניסיון לפצות על העדר זמן. כשילד מתלונן שמשעמם לו ההורה הופך להיות אחראי למלא את זמנו בפעילויות.
בקיץ” השעמום והבטלה גורמים לוויכוחים רבים. הורים מתעייפים” מודאגים” מרגישים שהילד הוא עול כבד”
שהם אינם יכולים להכיל אותו. כיוון שהילדים יוצאים ממסגרת יש מידה מסוימת תחושה של התפרקות והורים מתקשים להשתלט עליהם.
נערים ישנים עד שעה מאוחרת” משוטטים בלילות. ההורים דואגים וטרודים מהריקנות” מהשעמום ומחוסר היכולת של הילד לתכנן את זמנו.
כאמור” ישנו צד חיובי מאוד בחופש – זה זמן של אוורור” רענון” צבירת כוחות ועיסוק בתחומים שאינו מתאפשר במשך השנה.
זוהי תקופה של צמיחה. במקום למלט את זמנו בפעילויות מתישות יש לפתח בילד כישורים הכרחיים לחיים.
המנהל הקטן – ללמד את הילד כיצד לנהל את זמנו החופשי” לשתף אותו בתהליך קבלת החלטות” סדרי עדיפויות” יתרונות מול חסרונות. מה טוב לי ומתאים לי ולא רק מה שחברַי עושים. להעלות ביחד רעיונות ואפשרויות שהילד יקבע מה לעשות ובזה גם ילמד מהי לקיחת אחריות.
תכנית שבועית – התנהלות בריאה של משפחה. מסגרת ברורה של סדר יום” כשמכינים איתם ביחד את התוכנית” הכוללת מטלות ותורנויות קבועות. מתחילים את היום בפעילויות קבועות” כמו תפילה” קריאה” עבודות בית” חוברות עבודה” תחביבים” מפגשים חברתיים ומשפחתיים ועוד. יש להקפיד על שעות שינה גם אם הן מתאחרות יותר.
במשפחות שיש ילדים גדולים רצוי לעזור להם לארגן התנדבויות עם קשישים” או עם ילדים עם צרכים מיוחדים וכיו”ב.
תקשורת משפחתית – זה הזמן לחזק את הקשר” את התקשורת ואת הקשרים המשפחתיים – בין הורים וילדים ובין האחים עצמם. זה הזמן לטפל בבעיות בלתי פתורות במשפחה” אם זה עם ילד מסוים” עם כמה ילדים” או אם זו אווירה של מתח ולחץ בבית צריך להקפיד על נוכחות הורית”ליזום כינוסים משפחתיים לשיחות אישיות וכלליות.
השלמת פערים – בחופש יש מספיק זמן להשלים פערים וחסכים” לימודיים או רגשיים” להכין את הילד לקראת השנה החדשה. ישנם ילדים בכיתות שעדיין אינם שולטים בקריאה” ישנם שמתקשים בפעילות מוטורית” ויש שחסרים כישורי חברה.
הזמן הוא אחד הנושאים שההתייחסות אליו קשורה לתהליך של גדילה. הבנת ערך ומושג הזמן מתחיל להתגבש בסביבות השנה החמישית” ילדים צעירים מגדירים את הזמן על פי הפעילויות” זמן ארוחות” זמן שינה” או על ידי נתונים ועובדות מוחשיות כמו ילד גבוה לעומת ילד נמוך” סבתא לעומת אמא וכד’.
ילדים שקועים בעיקר בהווה – קשה להם לדחות סיפוקים. הם צריכים עכשיו” הם לא יכולים לראות זמן בעוד שעה.
ילדים תופשים את הזמן בצורה מעווותת” מה שמשעמם נחווה ארוך ועובר לאט” מה שמעניין נחווה כקצר ועובר מהר.
נושא הזמן גורם ויכוחים רבים בין הורים לילדים” להיות בזמן בביה”ס” להגיע לחוגים” לבצע משימה שאמא מבקשת” לאכול בזמן” להתרחץ” להכין שיעורי בית וכו’.
איך נחנך לתחושת זמן
ילדים צעירים זקוקים לתיווך. יש להסב את תשומת לבם לזמן שעבר: “כמה זמן חיכינו בתור לרופא””
“כמה זמן מאז התחלנו לאכול”.
ללמד קריאה בשעון בגיל הגן – שעון דיגיטלי שהילד יוכל להתבונן לבד” לתרגל איתו כמה זמן הוא מתלבש” כמה זמן מסדר את החדר.
להסב את תשומת ליבו למה שמסמל את הזמן כמו ראש חודש” ימים בשבוע וכו’.
לשתף אותו בתכנון זמן – להעביר אחריות” מה הוא עושה עכשיו” מה יעשה אחרי שעורי בית” מתי ישחק עם חברים” באיזה שעה יחזור הביתה.
החופש הגדול הוא התקופה הכי נכונה עם הכי הרבה זמן לעזור לילדים להבין את מושג וערך הזמן” לתכנן ולארגן בצורה יעילה.
הזמן הוא המשאב היקר ביותר שאי אפשר להחליף או להחזיר.
