“ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים” לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלושת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבותם” (י כב-כג). מסביר רש”י שיש מדרגות בחושך. “חושך של אופל שלא ראו איש אחיו שלושה ימים” ועוד שלושת ימים חושך מוכפל שלא קמו איש מתחתיו” יושב אין יכול לעמוד ועומד אין יכול לישב”. דברים אלו מרמזים גם על מצבו הרוחני והנפשי של האדם. כאשר בני האדם מכונסים בתוך עצמם ומנותקים מסביבתם הריהם בבחינת “לא ראו איש את אחיו”. ולפעמים האדם שרוי כל כך בעצבות ובניתוק מהעולם” עד שהוא בבחינת “לא קמו איש מתחתיו” היינו אינו יכול לזוז ולשנות את מצבו” אם יושב אינו יכול לקום וכו’. לכן האדם הרוצה להאיר את נשמתו ואת חייו צריך לחוש ולראות את אחיו” לאהוב אותם” ועל זה נאמר “ולכל ישראל היה אור במושבותם”.
נכון לעכשיו” כמו בחיי הפרט כך גם בחיי האומה. ישנם מצבים של חשכה והסתר פנים” כמו באלפיים שנות גלותנו” כפי שנאמר כבר “ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים” כשהמפריד בולט בעוד שהיחד האמיתי מסתתר. וההפך” כאשר עם ישראל שב לארץ ישראל המאחד הולך וגדל כפי שנאמר “גוי אחד בארץ”. ומתוך שנהיה מאוחדים “כאיש אחד בלב אחד” יתקיים בנו “ולכל ישראל היה אור בכל מושבותם”.