תפילת האדם: תשובת לנבואת ה’

אילו היינו מציירים את תנועת התפילה” היינו מקבלים מעין ציור כזה: ה’ האדם. על פי ציור זה” ניתן לראות את אותה תנועת “התפללות”” המתחילה אצל ה'” ושבה אליו לאחר תפילתנו לה’. שאלתנו היא: האם קיימת דוגמא המוכיחה איך זה פועל: היינו” שהתפילה היא שיחה אלוקית להוויה כולה” המשתפת את האדם המתפלל” ובהיותו (האדם) נותן לה מעבר חזרה” היא שבה למוציאה: ה’?
“וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ (בראשית כ”ז). אלמלא אברהם היה נביא” האם היה מקום לתפילתו מצד מעלתו הרוחנית” אפילו שלא באה לידי ביטוי ברובד הנבואי? לא ניתן להתעלם מן הפשט שבפסוק: מיהו המתפלל? הנביא! ללא עמידה על הנקודה הזאת והפנמתה” יהיה קושי רב להתפלל” וגם המתפלל יפספס את סוד התפילה.
כדי שתהיה שיחה בין האדם לה'” היוזמה חייבת לבוא מאת ה’. ללא פנייה אלוקית לאדם” אין מקום לתפילה. כשה’ מדבר אל האדם” זאת נבואה. כאשר על האדם להשיב לה'” כי ה’ פנה אליו” תשובתו מתבטאת בתפילה. לכן רק אחרי נבואה יכולה להיות תפילה” כפשט הפסוק הנ”ל. התפילה הינה המרת הנבואה ברובד האדם. כל תפילות עם ישראל מיוסדות על נבואות: ללא נבואת בניין ירושלים” לא היינו מתפללים שלוש פעמים ביום על “ברוך אתה ה’… בונה ירושלים”! ללא נבואת קיבוץ גלויות לא היינו מתפללים “…מקבץ נידחי עמו ישראל”! ללא נבואה המתבטאת בצווי “ורפא ירפא” (שמות כא) “מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות” (בבא קמא פה” א)” לא היינו מתפללים לרפואת חולי עם ישראל” ועוד…
זהו השיעור הראשון בנושא תפילה” שריבונו של עולם מעביר לאנושות באמצעות אבימלך: אתה רוצה לחיות” להיות בריא? בהחלט” יכול להיות” אולם” לא כי אתה מבקש. רק אם יהיה רצון ה’ על חיים” טרום בקשת האדם” ניתן להתפלל על זה. אם כן” רק הנביא” הקולט את דבר ה'” מסוגל לבקש החלת הנבואה על המציאות הארצית: “…נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה…”. אם כן” לימוד גדול למדנו היום בהלכות תפילה: על המתפלל להשתייך לעם הנבואה ולתוכן הנבואות. אם איננו מפנימים את ההלכה הבסיסית הזאת” אנו עלולים להיתקל בקשיים בקיום מצווה זו. לפני שנתפלל” עלינו לשמוע את הנבואה (דהיינו תפילת ה’) על מנת שנדע מה ואיך להשיב לה’ (תפילת האדם). כמה יפים דברי רבי יוסף קארו בהלכות תפילה (סי צח” הל’ א): “המתפלל צריך שיכוון בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאלו שכינה כנגדו ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתישאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו ויחשוב כי אילו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוון בהם יפה לבל יכשל” קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב”ה שהוא חוקר כל המחשבות וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמות ולהתגברות כוח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה ואם תבוא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה ישתוק עד שתתבטל המחשבה וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב ומכוונים אותו לאביו שבשמים ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש”. זאת באמת עבודה” עבודה שבלב…