כמה רעות הביאה לנו התרבות המערבית” גם אם יש בה מעט שבמעט טוב… אך ‘סור מרע ועשה טוב'” עלינו לדעת תחילה מהו הרע שעלינו להירפא ממנו. עלינו להבין מהו הנר התשיעי שיש להדליק בדור הזה” כדי לסלק עוד קצת חושך שלא היה מעולם…
מה שמאפיין בעיקר את החשיבה היוונית-נוצרית הוא דווקא השטחיות. כיום הפילוסופיה אינה אומרת לנו דברים משמעותיים” היא גם לא כל כך מרתקת או מפתיעה. יש לזכור שחשיבה מתוקנת היא חשיבה עמוקה הנכנסת עד שורשי הדברים. התרבות המערבית מנסה לתפוס כל פינה של עומק וטוהר ולטמא אותה על ידי ראיה שטחית. למשל האהבה מוצגת כמקום של הנאה; בית הספר המערבי – כמקום ללמוד איך לשרוד בחיים ולהתעשר” והרפואה – כדרך לחסל במהירות את הסימפטומים של המחלה. גם האוכל צריך להיות בטעם חזק” אם זה חריף מתוק או מלוח” וכמה שיותר מהיר” לא חשוב הערך התזונתי. החשיבה העברית המקורית מסוגלת להפתיע כל הזמן. היה לי מורה שאמר כי אם נחשוב חשיבה הפוכה ממה שחושב ההמון נגיע לתובנה יהודית… כי נצטרך להעמיק. לימודי אמונה” חסידות ומחשבת ישראל מלמדים אותנו לחשוב אחרת” להתחבר לדרכי החשיבה של גדולי העולם על מנת שנפַתח מוכנות לחשוב עמוק. אין חשיבה חיובית אלא רק אצל מי שחושב לעומק” כמו בבאר מים חיים” המים העמוקים יותר” הם טובים וטהורים יותר.
המיוחד בחשיבה העברית-ישראלית הוא נשיאת ההפכים. החשיבה היהודית המקורית היא החשיבה האחדותית הנובעת מהאמונה באל אחד המאחד את כל היקום. זו חשיבה בוגרת של גם וגם” חשיבה כוללת” המסוגלת להכיל את הקצוות. האידיאולוגיה אינה יהודית כי היא הגבלה של המחשבה. האידיאה העברית מסוגלת להיות אור לגויים” כי היא מסוגלת לחשוב בחשיבה אחת על דבר והיפוכו. למשל אדם שנופל – קם וצומח. נפילתו היא במקום תקומתו ואין היא מפחידה אלא להפך” היא שמאפשרת לבנות כוחות נפש” שהרי כל ירידה היא לצורך עליה” כל ניסיון הוא נס” כל משבר הוא לידה. החשיבה המורכבת שנושאת הפכים לכאורה קשה להשגה” אבל בעצם להפך” היא הרבה יותר פשוטה. עם ישראל שרד את כל הגלויות אולי בגלל יכולתו ליפול הכי נמוך ומשם לזנק” כמו במצרים ולאחר מכן קבלת תורה בסיני. לחשוב טוב זה לחשוב כולל” לחשוב גם וגם” כלומר להעמיק את דרכי החשיבה.
הדור הזה דורש מכל אחד להיות בקי ברצוא של ענייני עולם ובקי בשוב של הזהות היהודית בעומקה. ‘והצדיק תמיד עומד בין האלהים לבין העולם’ (אורות הקודש ג'” עמ’ רכט'” ראי”ה קוק).