פרשת: ויקרא | הדלקת נרות: 17:12 | הבדלה: 18:29 (ירושלים) 

דף הבית > > הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ”ל

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ”ל

שבת קודש ח”י במנחם אב ה’תרפ”ט. לדורות תיזכר שבת זו” העקובה מדם קדושי ישראל שנרצחו באכזריות בידי הערבים בחברון ובכל רחבי ארץ ישראל. בשכונת מאה שערים הסמוכה לשער שכם ולעיר העתיקה שררה אווירת מלחמה. רק אתמול הסתערו הערבים על השכונה” ובדרך נס נהדפו. והנה” בעיצומו של יום השבת” הוזמן הגאון רי”ח זוננפלד למול תינוק בקצה שכונת מאה שערים. ללא היסוס יצא רי”ח מביתו שבעיר העתיקה וצעד ברגל דרך שער שכם לעבר מאה שערים. כשראה שמלוויו רועדים מפחד” ציווה עליהם לשוב על עקבותיהם והמשיך לבדו. לאחר שהגיע בשלום לברית המילה” התעקש לחזור בעיצומה של השבת לביתו” בקומה זקופה” בעוז ובבטחה דרך שער יפו. לשאלת רבים מדוע בחר ללכת דרך שער שכם” השיב: “כדי שלא יחשבו הערבים שהצליחו לגרש רגל יהודי אפילו מפינה אחת או רחוב אחד בירושלים”. ומדוע חזר דרך שער יפו? -“כדי לקיים מה שנאמר: סובו ציון והקיפוה”.
ר’ יוסף חיים זוננפלד נולד בשנת ה’תר”ט בעיירה וורבאו שבסלובקיה. עוד בטרם הגיעו לגיל 6″ התייתם מאביו ר’ אברהם שלמה. לאחר כשנתיים נישאה אימו בשנית והמשפחה עברה להתגורר בעיירה סמניץ. הילד חיים (השם יוסף נתווסף לו בהמשך ע”י הגאון הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין בשנת ה’תרמ”ה כשחלה בדלקת ריאות קשה ונסתכן) נשלח לבית ספר עממי” שם למד גם לימודי חול בהצטיינות רבה. כשהגיע למצוות הצטרף לישיבתו של הגאון ר’ חיים צבי מנהיימר שבוורבאו” שם נתגלה כעילוי עצום וכשקדן מופלא. עד מהרה הפך חיים הצעיר והביישן לעמוד התווך של הישיבה” ובחיבה כינוהו כולם “ראש הישיבה”” והוא כבן 14 בלבד… בהמשך למד אצל ה”כתב סופר”” שחיבבו מאוד וכתב אודותיו: “ובקרב הימים – במקום גדולים יעמוד” ועמהם ימנה להפיץ טהרה ותורה בישראל” וכותרת התורה על ראשו” .
בשנת ה’תרל”ג” זמן קצר לאחר נישואיו” הצטרף ר’ חיים לרבו דאז הרה”ג אברהם שאג” שעלה לארץ ישראל. כשהודיע רב החובל כי האוניה בה הפליגו מתקרבת אל חופי ארץ ישראל טיפס ר’ חיים אל ראש התורן וכשהבחין בפס החוף החל קורא בהתרגשות: “הנה” מורי ורבי” הנה היא שם- ארץ הקודש! אני רואה אותה ממש” רואה ממש את הארץ!” הוא לא הסכים לרדת מראש התורן” עד שהבטיחוהו הנוסעים כי גם מהסיפון ניתן לראות היטב את החוף. האוניה עגנה בנמל יפו ומיד למחרת יצאו מיפו לירושלים. הם זכו לקבלת פנים חמה מצד רבני ירושלים ובראשם ר’ שמואל סלנט והתיישבו בעיר העתיקה. ר’ חיים ואשתו זכו לדירה קטנה ללא טיח ובתוך ימים מועטים התאקלמו ונהגו כבני ירושלים מימים ימימה עד שרבו” הרב שאג” אמר פעם: “אינני יודע כיצד יכלה ארץ העמים לסבול אור גדול כזה…”

ר’ חיים זוננפלד התקרב מאוד לר’ משה יהושע יהודה לייב דיסקין” ייסד את שכונת בתי אונגרין שבעיר העתיקה ואף הקים את “בית הדין של החוגים היראים” יחד עם הרב דיסקין.
בשנת ה’תרנ”ט נתמנה ר’ יוסף חיים לראש כולל אברכים “אור חדש” בו למדו גדולי ירושלים ובהם הגרצ”פ פרנק. אט אט נתקבל ר’ יוסף חיים זוננפלד כמנהיגו הרוחני של הישוב הישן כולו.

ר’ יוסף חיים נודע” לצד גאונותו” ברחמנותו המופלאה – במיוחד כלפי עניים” יתומים ואלמנות. פעם התאחר לשוב מבית הכנסת ומשחיפשוהו בני ביתו” מצאוהו שואב מים מהבאר עבור בני משפחה בה ההורים נפלו למשכב. שאלה אותו בתו: “ומה יאמרו הבריות כשיראו שהרב שואב מים מהבאר” האם זה לפי כבודו?”
השיב ר’ יוסף חיים: “ומה יאמרו בשמים? יושב לו הלה וסועד פת שחרית וילדי ישראל” בני עניים מסכנים נפשם להביא טיפת מים לאביהם החולה ולאם היולדת…”

יוקדת הייתה אהבתו של הרב יוסף חיים זוננפלד לארץ הקודש. באגרות שכתב חתם: “המחכה לישועה קרובה” וביאר כי “מחכה” משמעותו קרובה יותר מ”מצפה”. באגרות למחותנו הרב זוסמן כתב: “…אומר אני: בוודאי הגיע השעה שיתעוררו בעלי היכולת ליתן לב להישוב בקודש” אם כי מאז ליבם של ישראל עם הקודש הומה לחיבת הקודש” לא היה להם כי אם לתמוך באותם המעטים השרידים שנתנו ליבם לעלות בקודש אבל לשים לב להרבות הישוב בקודש- בזה כנראה לא התעוררו… וכנראה נתקיים בנו ‘אם תעוררו… עד שתחפץ’ והנראה שהחפץ הזה” התעוררות העליון” השי”ת ברחמיו יחיש ישועה לעמו בבא ובהכא”. פעם אחרת קרא: “כמה וכמה פעמים ביקשתי וציויתי להגיד ליהודים החרדים בחו”ל שכל מי שסיפק בידו לעלות לא”י ואינו עולה – עתיד ליתן על כך את הדין… דווקא היהודים הדתיים מחויבים לעלות ולבנות את הארץ על טהרת הקודש” כי הארץ מחכה להם שיגאלוה משממותה”.
על עצמו כתב ברוב ענוותנותו: “אין בי לא תורה ולא חכמה ולא ידעתי בי שום מעלה” כי אם שזכיתי ברחמי שמים לישב בעיר הקודש ת”ו”.

חרף המחלוקת העמוקה בינו לבין מרן הרב קוק בעניין היחס לציונות” שררו בין השניים יחסי קרבה עמוקים. כאשר נולד בן לגאון ר’ חיים לייב אוירבך” ראש ישיבת המקובלים “שער השמים” כיבד את רבי יוסף חיים זוננפלד להיות המוהל ואת הראי”ה קוק בסנדקאות. לאחר הברית ישבו שני הגדולים ודיברו בלימוד שעה ארוכה באהבה ואחווה עצומים. רי”ח זוננפלד כינה את הרב קוק “צדיק יסוד עולם” וכשהודפסו דברי בלע על הרב קוק הוציא בית הדין של רי”ח זוננפלד פסק האוסר על פרסום הדברים. פעם שח הראי”ה לנכדו של רי”ח זוננפלד: “בפנימיות נפשי אני והסבא שלך ר’ חיים ידידים נאמנים” ואני חוזר ונשבע לך בהן צדקי שאם הסבא שלך היה מעבר לסמבטיון הייתי מוסר את נפשי להביאו הנה”.
פעם אחרת אמר: “הנה לפניכם הרב הצדיק ר’ חיים זוננפלד – הוא הרב המקורי והאמיתי ועליכם לשים לב על כל דבריו ולהתבונן על כל צעד ושעל שלו ואז תוכלו לקבל מושג נכון ומדויק מצדיק אמיתי”.

גולת הכותרת של שליחותו הציבורית הייתה חלקו ב”מסע המושבות” בהנהגתו של הרב קוק. בעקבות המסע לחיזוק שמירת היהדות בגליל” התפרסמה קריאה גדולה בחתימת הרבנים” בה נכתב בין השאר: “אחד החזיונות מרהיבי הלב שבדורנו הוא בוודאי חזון הישוב הארצישראלי” ההולך ומתקדם ככל ערכו בשנים האחרונות. שלומי אמוני ישראל ודאי צריכים לשמוח על החזון הנהדר הזה שבו אנו רואים אתחלתא דגאולה” אך כל חזון התחיה המרהיב את הלב” כאילו נמוג הוא ומתנדף כעשן לעיננו חלילה בעת אשר הננו מסתכלים במחסורים הגדולים שבאורחות החינוך והחיים… למטרה זו נועדנו אנו הח”מ לסייר יחד את הגליל לכל פינותיו בעצה אחת” לדבר שלום ואהבת אמת אל אחינו הקרובים והרחוקים” לעודד את הרוח” להכניס טל חיי קודש בעצמות הישוב בכלל ובישוב הגלילי ביחוד… בתקווה להצלחת דרכינו ופעולותינו הננו חותמים בציפיית גאולה וישועה לאור ה’ ורוממות קרן ישראל ותורתו על אדמת הקודש” בימין ה’ רוממה”.

בתחילת שנת ה’תרצ”ב ניכרת הייתה חולשתו של רי”ח זוננפלד. תפילה אחת הייתה שגורה בפיו כל העת: “רבש”ע” כל ימי נזהרתי לא להזדקק לעזרת אחרים ולא להטריח את הזולת” אנא אל תצריכני לעזרת בשר ודם בשלהי ימי” וזכני שאוכל לשרת את עצמי כל עוד נשמתי באפי” עד שיעלה לרצון מלפניך ליטלה ממני ולהחזירה אליך”
הוא נחלש מיום ליום וביום י”ט באדר שני ה’תרצ”ב” השיב את נשמתו ליוצרה. בצוואתו ביקש שלא לכתוב שום תואר על מצבתו” ובהספדו לומר רק: “חבל על יהודי זקן מארץ ישראל.” המונים ליוו אותו בדרכו האחרונה עד למקום קבורתו בהר הזיתים” מול מקום המקדש.
הגאון הרב יוסף חיים זוננפלד זצ”ל. זכותו תגן עלינו אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

חיזוק הזוגיות, מתוך השתיקה והמתיחות בנישואין | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
למה שלא נבוא כמו גבירים? // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן
שגרת חיים ברוכה בנישואין | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
“עצמי” – הפסיכולוגי או האמוני? // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן
האשמות בין בני זוג בנישואין | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
זוגיות אחרי לידה | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
התפילה “שלי” והתפילה “שלו” // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן
התפילה החיה לאור יסוד העצמיוּת // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן
האם יש מצב ביניים בשלב המבוגר של הנישואין? | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
האם משהו מכל זה הוא מעשי? // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן