האדמו”ר רבי פינחס מנחם אלתר – “פני מנחם” מגור

המשנה במסכת ברכות אומרת: ‘מאימתי קורין את שמע בשחרית – משיכיר את חברו בריחוק ד’ אמות’ ישנם אנשים פחותים שיש להרחיק מהם עפ”י דין ד’ אמות” וזו כוונת התנא: מאימתי יגיע אור הגאולה – משיכירו אנשים להרגיש אהבת חברים” גם למי שיש להתרחק ממנו ד’ אמות.”
הרב פינחס מנחם אלתר נולד בשנת ה’תרפ”ו” בן זקונים לאביו ה”אמרי אמת” מגור. כשנולד” כתב דודו ר’ משה בצלאל הי”ד באגרת למשפחתו: “ויביא הילד הזה רפואה וישועה לכל ישראל”. ואביו אמנם דאג למלמדים וחברותות לבנו” וביניהם ר’ שמחה בונים לייזרסון” שנפטר בקיצור ימים ומי שה”פני מנחם” החשיבו לרבו.
בהיותו כבן 14″ בזמן השואה האיומה באירופה” הצליחו בניסי ניסים” הוא ואביו ה”אמרי אמת”” לעזוב את פולין והגיעו לארץ ישראל. תחילה התגוררו בחיפה” ולאחר תקופה קצרה עלו לירושלים” שם הקימו את ישיבת “שפת אמת”. ה”פני מנחם” נודע כעילוי” בעל מחשבה ישרה ומבריקה” ויחד עם זאת כביישן הנחבא אל הכלים ובורח בכל כוחו מן הכבוד.
בשנת ה’תש”ו נשא ה”פני מנחם” לאשה את ציפורה” נכדתו של ר’ משה בצלאל” אחי ה”אמרי אמת”. לאחר פטירת ה”אמרי אמת” נבחר אחיו הבכור ר’ ישראל” “בית ישראל”” לאדמו”ר גור” והוא מינה את ה”פני מנחם” כראש ישיבת “שפת אמת”. גאוניותו בתורה” מסירותו העצומה לתלמידים לצד ענוותנותו והתבטלותו כלפי אחיו – האדמו”ר “בית ישראל”” ואחריו אחיו השני “לב שמחה” – היו לשם דבר.
בשנת ה’תשנ”ו” לאחר פטירת אחיו ר’ שמחה בונים” נתמנה ה”פני מנחם” כאדמו”ר גור. תקופת כהונתו כאדמו”ר לא ארכה אמנם שנים רבות” אך החותם שהותיר בחסידות היה עצום. הוא קיבל במאור פנים ובאהבה גדולה כל אדם” גם שלא מחסידיו” וחכמתו היתה לפלא. פעם” כשנפגש עם קבוצת פרופסורים” נשאל אודות איסור שמיעת שירת נשים” ואחד מהם אף טען שזהו איסור פרימיטיבי שהרי הוא עצמו שומע שירת נשים כל ימיו והדבר אינו משפיע עליו. נענה האדמו”ר בחיוך: “כבוד הפרופסור יודע שהבדואי משוטט במדבר” חלוץ נעליים” כשהוא דורך יחף על אבנים וסלעים” קוצים וברקנים” בלי שיחוש בשום חוסר נוחות” בעוד האירופאי לא מסוגל ללכת כשבנעלו חתיכת חצץ” ואעפ”כ הכל מודים שהבדואי הוא הפרימיטיבי והאירופאי הוא המתורבת…”
כאשר הגיעה הנהלת מוסד מסוים לבקש ברכתו ועזרתו” השיב מיד: “כיצד חושבים אתם להשפיע על זולתכם כשאתם עצמכם – עינכם צרה זה בזה?!”. לתמיהת האנשים הסביר האדמו”ר: “שמתי לב שדעתכם לא היתה נוחה כאשר אחד מכם הציג בפני את הדברים” הבנתי מכך שהשאלה מי ידבר – היתה ביניכם נושא לויכוח לפני כניסתכם. כשיש תמימות דעים בין אנשים – אין סיבה להתווכח מי ירצה את הדברים…”.
ה”פני מנחם נודע באהבתו הרבה לארץ ישראל. בין השאר כתב: ” ‘אוירא דארץ ישראל מחכים’ – מחכים משמש בכמה לשונות. תורה – אין תורה כתורת ארץ ישראל; מחכים” מלשון לראות ולהכיר – בארץ ישראל מכירין האמת; מחכים – גם הכוונה שיהיו לו בנים” ע”י הזכות של ארץ ישראל יכולין להיות לו בנים”.
כאשר ביקר בישוב בית אל” נשא נאום חוצב להבות. “המקום הזה הוא נפלא… ארץ ישראל מוחזקת לנו מאבותינו” וברור שהחלק הזה של שבט בנימין” שייך לעם ישראל. ההלכה היהודית לא מכירה שום קו ירוק” אין דבר כזה… הקניין שלנו בארץ ישראל אינו בכוח ההמשך אלא בכוח האמונה.”
כאשר הגיע ראש הממשלה יצחק רבין אל האדמו”ר וביקש את תמיכתו בהסכמי אוסלו” סירב ה”פני מנחם” בתקיפות אפילו לדון על כך” באומרו שהמהלך מסכן חיי מאות אלפי יהודים” ומהווה אסון לישוב היהודי בארץ ישראל. בהמשך ניסה רוה”מ להציע “עסקה”- סיוע בדיור להשכרה בציבור החרדי בתמורה לתמיכה בנסיגה מארץ ישראל. האדמו”ר השיב בשלילה מוחלטת” שכן הסכמי אוסלו יגרמו לשפיכות דמים” ואז הוסיף ואמר: “אני חי בתוך עמי” אני חי את הציבור” אני שומע את הכאב. אני לא מבין איך אתה לא חושש אחרי מה שאתה עושה?!” בסיום הפגישה” האדמו”ר סירב ללחוץ את ידו של יצחק רבין ואף לא ליווה אותו בצאתו מחדרו.
יומיים לפני פטירתו הפתאומית” פרסם ה”פני מנחם” מכתב בעיתון “המודיע” בו התייחס לפיגועים הנוראיים באוטובוסים וביקש לשוב בתשובה.
במוצאי חג הפורים” ט”ז אדר ה’תשנ”ו” היום לפני 16 שנה” נתבקש ר’ פנחס מנחם אלתר” האדמו”ר הששי בחסידות גור” לישיבה של מעלה. בצוואתו ביקש להיקבר ליד אביו ה”אמרי אמת”” בחצר ישיבת “שפת אמת” שבשכונת מקור ברוך שבירושלים. האדמו”ר ר’ פינחס מנחם אלתר” “פני מנחם” מגור. זכותו תגן עלינו” אמן.