לכבוד ולתפארת

ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת (כח ב).
ארבעים ושניים פסוקים מקדישה התורה לציווי הכנת בגדי הכהונה” יותר מכל נושא אחר במשכן וכליו. ריבוי פסוקים זה מורה על חשיבותם היתרה של בגדי הכהונה.
הרצי”ה בשיחותיו לפרשת השבוע כותב: “תכנית בית המקדש כוללת את הצד הקבוע” הקרקעי – המקדש” ואת הצד המיטלטל” (הכלים) ואת העובדים בו הלוא הם הכהנים” ולעובדים מיוחדים אלו יש יוניפורם – מדים מיוחדים” בנוסף על המדים הכלל ישראליים” שהם הטלית והתפילין”.
בגדי הכהונה באים לכפר על שמונה עברות מרכזיות כמובא במס’ זבחים (פח ב): “אמר רב עינינו בר ששון למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך מה קרבנות מכפרים אף בגדי כהונה מכפרים” (עיי”ש).
שואל האוה”ח הקדוש – מדוע לציין לכבוד ולתפארת” והלוא נתנו הוראות מדויקות ומפורטות לביצוע? וכלשונו: (כח ב) “מהי כוונת ה’ באומרו ‘לכבוד ולתפארת'” אחר שמודיעו מעשיהם ואופניהם של הבגדים”” ועונה על כך אוה”ח: “בא ליתן טעם” למה צווה ה’ שמונה בגדים (לכהן גדול) ארבעה לבן וארבעה זהב. ואומר הטעם לכבוד ולתפארת פירוש (המושגים האלו) על פי דבריהם ז”ל (זוה”ק ח”ב כז) כי השמונה בגדים” ארבעה בגדי לבן (מסמל רחמים) ורמזו אל ארבע אותיות של שם הויה ב”ה. וארבעה בגדי זהב (המסמל את הדין) ורמזו אל ארבע אותיות של אדנות שהם שם של דין” [וכידוע שם ה’ נכתב באותיות הוי-ה ונקרא אדנות” והזוה”ק (תרומה)אמר א-ד-נ-י” בהיפוך אותיות נקרא דינא].
התפארת והכבוד כינויים הם למידת הרחמים ולמידת הדין וציווה ה’ לעשות שמונה בגדים שבאמצעותם יתכפרו עוונותיהם”. וכוחו של כהן גדול לא רק להפעיל את מידת הרחמים” כי אם גם להַפֵּך את מידת הדין.
המלבי”ם (במקום) מסביר שהתורה מבקשת ממשה להכין מערכת בגדים הכוללת שני סוגים: בגדים חיצוניים” גשמיים” ובגדים רוחניים. כדבריו: “אבל באמת היו מורים על בגדים פנימיים שיעשו לכהני ה’ להלביש בם את נפשותיהם” בדעות ובמידות” ובתכונות טובות שהם מלבושי הנפש”. ועל מערכת רוחנית זו ציווה ה’ את משה שיעשה בגדי קודש לכבוד ולתפארת המסמלים את הנפש.