מתארת אם ל ילד בן 7: הבן שלי “עקשן”” שום דבר לא יזיז אותו מדעתו” אם הוא מחליט שהוא רוצה משהו הוא ישיג אותו בכל דרך” גם אם היא לא כשרה. ניסינו עונשים” אזהרות” איומים ויכוחים מתישים והוא בשלו” הגענו למצב של איבוד עשתונות” חוסר אונים.
אכן עקשנות נחשבת לתכונה שלילית בילדים וגם במבוגרים” זוהי מידה קשה ששוללת מהאדם את חירותו” חופש הבחירה. סוג של תקיעות עם השלכות לא רק על האדם העקשן אלא גם על הסביבה שבה הוא חי. הרב קוק כותב באורות התשובה (פרק ה” ה): העקשנות היא מחלה קשה” היא משתרשת כ”מחלה” בגלל ההרגל” התרגלות להתנהגות עקשנית הופכת אותה לטבע” היא מסכנת את בריאותו הנפשית של האדם” משביתה את שמחת הלב…
כדי לשחרר את הילד מדפוס העקשנות חשוב להבין מה גורם לילדים להתעקש ולאמץ תכונה זו?
ראשית כל” עקשנות אופיינית לשלב התפתחותי. יש צמתים בחיים שבהם הם מתעקשים להוכיח את עצמאותם ולבדוק את גבולות היכולת שלהם. כבר בגיל הרך – בני שנה וחצי מתעקשים” כי זה שלב שבו הם מגלים את הכוחות שלהם וכל אינטראקציה איתם היא “לא רוצה”” “לבד”… ילדים הם אגוצנטריים” כחלק מהתפתחותם” קשה להם להפנים ולדחות סיפוקים” הם יצרחו ויצעקו כדי לקבל את מבוקשם.
יש ילדים שמתקשים להביע את עצמם וליצור אינטראקציה” לספר מה מפריע להם” לשתף בחוויות שלהם” ילדים כאלו לא מובנים” מה שיוצר אצלם עצבנות וצורך לעמוד על רצונם.
ילדים מתעקשים כדי להגן ולשמור על התפתחות בריאה של האגו שלהם” אלא שלפעמים ההורים חושבים ובטוחים שהם יודעים מה הילד מרגיש” ומה הוא רוצה” מבלי להתחשב ברצון האמיתי שלו” והם מכתיבים לו כל צעד. הם אינם מבינים כי התנהגות עקשנית של הילד מעבירה להם מסר: יש לי את העולם שלי ואני חייב להגן על עצמי.
ילדים מתרגלים אפוא להשיג את מבוקשם בדרך כוחנית. הם לומדים שזו דרך להשיג דברים. הילד מתרגל להיות כוחני ומרגיש שכל סמכות מאיימת על עצמאותו. אולם זה עלול לקרות גם כאשר הורים מוותרים על סמכותם” ומתוך כניעתם הילד מרגיש את החולשה” חוסר האונים והיציבות בדרך החינוכית של ההורה. זה מוביל לסחטנות” להתקפי זעם” והוא יתקשה להשתלב במסגרת של כללים וגבולות. הילד הופך להיות תובעני ללא התחשבות בסביבה” הבית הופך להיות טעון אווירת קרב” הורים מוותרים על דברים הגיוניים כדי לשמור על שקט ” ונוצר מצב שקשה להורים להביע רגש חם ואוהב ויותר מכך ריחוק רגשי.
העניין הוא שהתמודדות במצב זה היא מורכבת ואינה חד משמעית ומעוררת התלבטויות רבות: איך להביא את הילד לידי הסכמה” מתי לוותר” איפה להתפשר” מתי לשכנע אותו שזה לטובתו ולמענו” מתי להטיל את כובד סמכותנו” האם להמשיך להתווכח איתו” מתי לאפשר בחירה” ובכלל איך לעזור לילד העקשן להפסיק להיאבק ולהילחם” להשתחרר מדפוסים המאיימים על שלמות נפשו?
פרשת תרומה מלמדת אותנו רעיון עמוק. בניין המשכן נבנה למעשה מנדבת הלב” “מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי”” מה כבר אדם יכול לתת לבוראו? וכי לא הכול משלו? אלא נדבת הלב” זו היכולת של האדם למסור את נפשו” להרגיש משוחרר לנדב את ליבו ללא מחסומים” מתוך שלמות הלב ושמחת הלב.
זהו המצב הבריא לחנך את הילד לשמחת הלב שירגיש משוחרר לעשות” לרצות ללא מעצורים.
אי”ה בשבוע הבא: כיצד לשחרר מעקשנות מיותרת. והאם תמיד עקשנות היא מידה קשה?
hadasagehali@gmail.com