אֲנִי מְשַׂחֵק בְּכַדּוּר עִם הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי” וְאֵיזֶה אִישׁ זָקֵן חֲסָר הִתְחַשְּׁבוּת מַפְרִיעַ לִי. “שָׁלוֹם לְךָ יֶלֶד. אֵיפֹה בֵּית הַכְּנֶסֶת?”
מַה” הוּא לֹא רוֹאֶה שֶׁאֲנִי בְּאֶמְצַע מִשְׂחָק? דַּוְקָא אוֹתִי הוּא צָרִיךְ לִשְׁאֹל? אֵיזוֹ חֻצְפָּה מִצִּדּוֹ” אֵיזֶה זִלְזוּל בִּילָדִים. אֲנִי אַפְסִיד בִּגְלָלוֹ.
“תֵּלֵךְ יָשָׁר יָשָׁר” וְאַחֲרֵי הַבַּיִת הָאָפֹר תִּפְנֶה שְׂמֹאלָה” שָׁם תִּרְאֶה אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת”. זֶה לֹא בֶּאֱמֶת שָׁם. אֲבָל זֶה יְלַמֵּד אוֹתוֹ לֶקַח.
“תּוֹדָה” יַלְדִּי הַיָּקָר”. תּוֹדָה… תּוֹדָה שֶׁהִפְרַעְתָּ לִי.
אַחֲרֵי שֶׁנִּגְמַר הַמִּשְׂחָק טִפַּסְתִּי עַל הָעֵץ הַגָּבוֹהַּ לִרְאוֹת מַה קּוֹרֶה עִם הַזָּקֵן. אֲנִי צוֹפֶה מֵרֹאשׁ הָעֵץ “הוּא הוֹלֵךְ לְאַט” וְתוֹעֶה בֵּין הַשְּׁבִילִים. אֲבָל אֵיזֶה נֵס… הוּא מָצָא אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת. סוֹף טוֹב הַכֹּל טוֹב.
יֵשׁ לִי נְקִיפוֹת מַצְפּוּן. אֲנִי מַחְלִיט שֶׁבַּפַּעַם הַבָּאָה לֹא אֶנְהַג כָּךְ.
“יֶלֶד” יֶלֶד נֶחְמָד אֵיפֹה בֵּית הַכְּנֶסֶת?” מַפְרִיעָה לִי אִשָּׁה זְקֵנָה בְּאֶמְצַע הַמִּשְׂחָק. אֲבָל
הֲרֵי הֶחְלַטְתִּי שִׁלְשׁוֹם לִהְיוֹת יֶלֶד טוֹב.
-” פֹּה שְׂמֹאלָה” גְּבֶרֶת. וְאַחֲרֵי הָעֵץ תִּפְנִי יָמִינָה”.
-“תּוֹדָה יֶלֶד”.
– “אֲנִי אֲלַוֶּה אוֹתָךְ” שֶׁלֹּא תִּתְעִי”.
-” אֵין צֹרֶךְ חֲבִיבִי. תּוֹדָה”.
-” הַרְבֵּה מִתְבַּלְבְּלִים” כִּי הַשְּׁבִילִים מְפֻתָּלִים” אֲלַוֶּה אוֹתָךְ “.
-“יָפֶה מְאֹד מִצִּדְּךָ” אֲנִי מַעֲרִיכָה מְאֹד. אֲבָל אֶסְתַּדֵּר לְבַד”.
הִיא הָלְכָה לְדַרְכָּהּ נִשְׁעֶנֶת עַל מַקְלֶה.
לְאַחַר זְמַן מַה טִּפַּסְתִּי עַל הָעֵץ. מָּה שֶּׁפָּחַדְתִּי” קָרָה. הִיא הָלְכָה לְאִבּוּד בֵּין הַשְּׁבִילִים. אֲנָשִׁים עָזְרוּ לָהּ” וְהִיא הִגִּיעָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר הַמִּתְפַּלְּלִים יָצְאוּ. אֵיזוֹ עָגְמַת נֶפֶשׁ הָיְתָה לָהּ.
כָּעֵת אֲנִי מַרְגִּישׁ נְקִיפוֹת מַצְפּוּן. אִם הָיִיתִי הוֹלֵךְ אִתָּהּ” הִיא הָיְתָה מַגִּיעָה מִזְּמַן…
תַּגִּידוּ לִי הַקּוֹרְאִים” אֵיזֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלִּי הָיָה הֲכִי רַע” הָרִאשׁוֹן אוֹ הַשֵּׁנִי? מָה אַתֶּם אוֹמְרִים?
—————–
* עַל פִּי פְּיאָזֶ’ה” בְּעִנְיַן הַהִתְפַּתְּחוּת הַמּוּסָרִית שֶׁל הַיֶּלֶד.