ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


חנוך לנער (סיום)

הרב אלישע אבינר

מהפסוק "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" (משלי כב ו) למדו חכמינו עקרונות מרכזיים בחינוך. להלן לקט רביעי ואחרון של פירושי ראשונים ואחרונים לפסוק זה, ולצידן המסקנות החינוכיות שנגזרות מהם.
ח. חינוך ופער דורות. אחד מגורמי הכישלון בחינוך הילדים בבית הוא התעלמות ההורים מפער הדורות הקיים ביניהם לילדיהם. במה זה מתבטא? בראש ובראשונה, בהבדל הגילים. הורים המביטים על ילדיהם בעיניים של מבוגר, אינם מבינים את צרכי ילדיהם, משאלותיהם והתנהגותם, ותובעים מהם התנהלות המתאימה לאדם בוגר וכופים אותה עליה - עלולים לנחול כישלון חינוכי חרוץ. הם שכחו שכבר חלפו שנים רבות מאז היו צעירים ורעננים. הם מתכחשים להשפעת הגיל על תפיסת החיים שלהם ומסרבים להכיר שדרכם איננה דרכו של הנער. סוד החינוך הוא להיכנס לראשו של הנער ולזהות את צרכיו.
פער הדורות הוא לא רק פער של גיל אלא גם פער תרבותי. בדור אחד - במעבר מההורים לילדים - עשויות להתחולל תמורות תרבותיות דראסטיות. ה"עולם" עשוי להתהפך מקצה לקצה. הכיוון החינוכי שהיה נכון אצל ההורים והביא להישגים חינוכיים ראויים, כבר איננו "מְדבר" אל דור הבנים, איננו נוגע בו ואיננו משפיע עליו. המבקש לחנך צריך לזהות את התמורות התרבותיות, להכיר את הסביבה התרבותית של דור הבנים ולחנך את הנערים על פי דרכם.
בדרך זו פירש מרן הראי"ה קוק (הסכמות הראיה, פח) - "'חנוך לנער על פי דרכו'. כאן, בפרשה קטנה זו, כל סוד החינוך הוא מונח. הננו למדים שגם לנער בהגיעו לגיל החינוך כבר יש לו דרך מיוחדת, דרך שלו. ואם יש לו דרכו המיוחדת לו, אין ספק שאנחנו הגדולים אשר כבר התרחקנו מאותה הדרך של הנער, מפני שהימים ושטף החיים נשאו אותנו הלאה, הננו חייבים בבואנו לחנך את הנער שלנו לשוב ולהסתכל בנשמת הנער להבין את דרכו כדי שנוכל לחנכו על פי דרכו, ואז - רק אז - בטוחים נהיה שהתוצאה של חינוך כזה תהיה אותה השאיפה אשר לה אנחנו עורגים, כי 'גם כי יזקין לא יסור ממנה'".
ט. הוצאה מן הכוח אל הפועל. בפתיחה לספרו "חובת התלמידים" כותב רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה, שהקניית הרגלים ודרישה לציות אינן עצם החינוך אלא אמצעים לחינוך. את משמעות המילה "חינוך" למד רבי קלונימוס שפירא מפירוש רש"י לתורה: חינוך "הוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה, וכן חנוך לנער, חנוכת המזבח, חנוכת הבית" (רש"י בראשית יד יד). "חנוכת בית" איננה מתארת את תחילת בניין הבית אלא את תחילת השימוש בו לאחר שנבנה. מכאן שהמילה "חינוך נאמרה על הוצאת ההכשרה אשר באדם או בכלי מן הכוח אל הפועל. אם לא נוציאה תישאר בהעלם. צריכים אנו להוציאה ולחנך את האיש הזה שיעשה לבעל מלאכה זו, והבית או הכלי לתשמישם, כל חדר לתשמישו אשר הוא מוכשר והכלי לתשמישו אשר הוא מוכשר". החינוך איננו בא להכניס בילד משהו חיצוני - מכוח הרגל או ציווי - אלא לפתח את מה שטמון בו, "לגדל ולפתח את טבעו והכשרתו של הילד שנמצאים בו במדה קטנה או בכח או בהעלם לבד ולגלותם". כלומר, להוציא מן הכוח אל הפועל את הפוטנציאל שהנער נולד איתו.
מהו הפוטנציאל שילד נולד איתו? זה תלוי בהשקפת העולם הפילוסופית והפסיכולוגית. תשובת האדמו"ר מפיאסצנה היא ש"שהאיש הישראלי עוד בילדותו רוח ד' נשמת שד-י טמונה וגנוזה בו". את הנשמה הטמונה בו אנו צריכים להוציא, לגלותה ולהפריחה, עד שיקיים את התורה מעצמו, ורק אז נוכל לקוות שלא יסור ממנה כאשר יזקין. לעומת זאת, "המְצַוֶּה אף המרגיל [את הנער] אינו בטוח שהבן או התלמיד המְצוּוֶה והמתרגל יעשה כמצוותו, גם כשיגדל ויהיה ברשות עצמו".
ומאחר שמטרת החינוך איננה להרגיל את הנער או לצוות עליו אלא להוציא מן הכוח אל הפועל את מה שטמון בו, לכן מדגיש הפסוק "על פי דרכו". כלומר, נוסף למכנה המשותף לכל "איש ישראלי", שהיא הנשמה, ישנם מאפיינים ייחודיים לכל ילד ונער, וגם אותם צריכים להוציא מן הכוח אל הפועל. "המְצַוֶּה והמרגיל בלבד אינו צריך ליתן לב אל הבן והתלמיד, לדעת את טבעם ושכלם וכו', אלא עליו לצוות עשה כך או כך ודי לו. גם אינו מרגיש חוב בעצמו לטפל בכל תלמיד ותלמיד בפני עצמו. הוא יכול לצוות להרבה תלמידים בני גיל אחד ציווי אחד, עשו כך או כך, כי לא בתלמיד או בבן אלא רק בו - במְצַוֶּה לבד - הדבר תלוי. הוא יצווה וזהו הוא הכל. אבל המחנך שרוצה לגלות את נשמת התלמיד הטמונה והגנוזה בו, לגדלה ולהבעירה שתבער באש של מעלה למרום וקדוש... מוכרח הוא להרכין את עצמו אל התלמיד המתחנך על ידו, ולחדור אל תוך קטנותו ונמיכותו, עד אשר יגיע אל ניצוץ נשמתו הגנוזה אף נעלמה ולהוציאה, ולהצמיחה ולגדלה. וכיוון שכן, לא בכל הנערים שווה הוא החינוך. הוא תלוי בכל נער ונער כפי טבעו, דעתו, מדותיו וכו', ועל המחנך להכיר אותם. ולא די לו למחנך אם רק את עצמו ודעתו לבד יכיר, כי אם במתחנך הדבר תלוי". חנוך לנער על פי דרכו.
לתגובות: [email protected] לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - evavot.org.ill באתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.


תגיות: חנוך לנער על פי דרכו



מאמרים נוספים מעלון פרשת יתרו התשע"ד:
הוי כל צמא לכו למים - הרב דב ביגון
אריאל שרון גיבור ישראל? - הרב שלמה אבינר
עשיתי דבר רע - הרב שלמה אבינר
שמרם, ברכם, טהרם. - הרב אייל ורד
וַיִּחַד - הרב חנוך בן פזי זצ"ל
בין 'אחר' ל'מתאחר' - הרב ערן טמיר
כי האדם עץ השדה - הדסה גהלי
לא יום ולא לילה - הרבנית טל רחמני
אין רשות לוויתורים! - הרב דוד לנדאו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: