“אני תפילה לאל אין בלעדו
את עמו ישמור ויגביר עליו חסדו
אבותיו יזכור ויסך תמיד בעדו
ובעד ביתו ובעד כל אשר לו.
מלכי” שים עליו שלום טובה וברכה
מכל מחלותיו מרפא וארוכה
חיים שאל נתת לו.
נאמן תמיד יהיה לדתו ותורתו
נרו יאיר תבל בחכמתו ויראתו
נאום ינאם כל עם בשפתו
אשרי העם שככה לו.” (מתוך פיוט הודאה לניצחון מלחמת ששת הימים).
הרב יוסף משאש נולד במקנס שבמרוקו בשנת ה’תרנ”ב” נצר למשפחת רבנים מפוארת שמוצאה בספרד. אביו” הרב חיים משאש” שהיה תלמיד חכם עצום” נפטר עליו בהיותו כבן 12 בלבד” וכפי שמתואר בהקדמה לספר “אוצר המכתבים”: “המהומות והמלחמות” וקול פחדים יום יום” והסיגופים והתעניות ומיעוט שינה” ועל כולם צערן של ישראל – רופפו את בריאותו” וחלה במחלות קשות” ונמשכו ימי חוליו ימים רבים… ויצאה נשמתו ב’אחד'” וכבוד גדול עשו לו כל הקהל” בביטול מלאכה ומסחר” וצום ובכי ומספד והגה וקינים יום שלם” עד שנקבר בערב. זכותו יגן עלינו אמן”.
ר’ יוסף” שנאלץ לשאת בעול פרנסת משפחתו” לא הניח ידו מתלמודו. הוא למד אצל הגאון רבי חיים ברדוגו בישיבת ‘עץ חיים'” והפליא את כל רואיו בידיעותיו” בחכמתו ובמידותיו. בגיל 31 נתמנה לרבה הראשי של קהילת תלמסאן שבאלג’יר” שם עשה חיל במשך כ-17 שנה. הוא נודע כפוסק וכבקיא עצום בכל חדרי התורה” ובאגרותיו שנכתבו בלשון מליצית ופיוטית” פסק לשאלות שונות בהלכה ובהנהגה מכל קצוי העולם.
במענה לשאלה על היחס הנכון לפורקי עול” השיב: “לנהוג בהם מנהג דרך ארץ” להקדים להם שלום ולקבל את כולם בסבר פנים יפות” לכל בר ישראל” יהיה מי שיהיה – דתי או חילוני. ואם ראית אדם מישראל עושה מצווה – תשמח בו מאוד מאוד” כי זה אלפי שנים שאנו נתונים בגלות מרה ואכזרית” ומעורבים תערובת גדולה” ומסובבים בתוך תוכם של אומות העולם…והרי הוא כתינוק שנשבה לבין הגויים” שאין עליו שום אשמה על כל חטא ועוון שיעשה. אם בכל זאת אנחנו רואים אותו שעשה מצווה” אזי חידוש גדול הוא” וראוי לשמוח בו שמחה גדולה… ובכן מחוייבים מאוד ללמד זכות על ישראל בכל דבר ודבר” ומי שאינו מלמד זכות עונשו חמור מאוד מאוד… גם בתוך ביתו יזהר אדם שלא ירבה עליהם דקדוקים והקפדות” כי בזה יהרוס שלום ביתו וימרר את חייו” ועיקר חיי האדם היא השמחה”.
מה רבה הייתה כמיהתו של הרב יוסף משאש לעלות לארץ ישראל. בהקדמתו לספרו “אוצר המכתבים” הוא כותב: “אני הגבר” מיום עמדי על דעתי” עמד לנגדי המאמר ‘לעולם ידור אדם בארץ ישראל” שכל הדר בארץ ישראל” דומה כמי שיש לו אלוק’… ופעמים חיבת הארץ עלתה בליבי כלבת אש” ועלה ברעיוני לעזוב את ארץ מולדתי וכל טובה ולעלות אל הארץ” ומה גם במוצאי כל חג” שאומרים בלהב קודש השיר הידוע לספרדים “לשנה הבאה בירושלים” – אז השלהבת הייתה עולה בתוקפה” וגלי מחשבות מתרוצצים בעורקי דמי… בהיותי מוזמן לקשר של איזה זוג או שותפים” שקבלו עליהם לעלות לארץ ישראל” הייתי מתקנא מאוד מאוד” עד שהיו עיני זולגות דמעות. ומה גם עוד” בעת אשר הייתה השיירה יוצאת מן העיר לנסוע אל הארץ – פלגי מים ירדו על עיני ואומר מי יתן לי אבר כיונה” אעופה ואשכונה על אדמת הקודש”. בהמשך מספר הרב משאש על כל העיכובים שמנעו ממשפחתו” במשך דורות רבים” לעלות לארץ ישראל. בעת פטירת סבו ע”ה” ציוה את אביו בין השאר: “שישתדל בכל עוז לעלות אל הארץ” כי אויר ארץ ישראל קדוש” קדוש ” קדוש” מקדושת ה’ אשר עיני קדשו בה” מראשית שנה ועד אחרית שנה”.
הרב משאש העריץ מאוד את מרן הראי”ה קוק זצ”ל ובכמה אגרות משבח ומהלל אותו ואת חיבוריו. באחת האגרות כתב: “מנגה אור ה’ אשר זרח עלי” מאספקלריא מאירה קטנה הכמות ורבת האיכות” אשר נקראה בשם “ארץ חפץ”” אשר הרו וילדו עשתונות גאון ישראל וקדושו” נזר אלוקיו על ראשו” כקש”ת כמוהר”ר אב”י הכהן הגדול קוק ישצ”ו” על הארץ ועל פירותיה” הגשמיים והרוחניים… ובשום שכל הגיתי בה” והנה כולה קודש קדשים…מה מלאו מאוד כל תאי לבי גיל וחדווה ורב עונג מריח ערוגות בשמיה” אשר שמו קטורה באפי” וישיבו את נפשי הכמהה והעורגת כאיל תמיד על שיבת ציון” ומה גם נתעדן בשרי מלשד זבת חלב ודבש אשר ינק מעטרת תפארת הזכות אשר עיטר הגאון המחבר את עם ה'” ויגל מעליו חרפת החרדים התמימים אשר בלא כיוון” רק בתמימות” קראו חובה וחרמה על צעירי צאן קדושים החדשים ההולכים לרוח היום.. כי עם ה'” כעת” לא במקל חובלים יטהר רק במים חיים הנובעים מאהבה לבבית” .
בשנת ה’תשכ”ד בהיותו כבן 72 גמר הרב יוסף משאש אומר לעלות לארץ הקודש. לאחר עיכובים שונים” הגיעה האוניה “מולדת” לנמל חיפה” שבה החליט הרב משאש להתיישב. לאחר מספר שנים” בלחץ אנשי ציבור ותלמידי חכמים מכל הארץ” הסכים לקבל עליו את משרת הרבנות הראשית לחיפה” בה כיהן עד פטירתו. בפסיקתו” שהיתה לעתים מקורית וחדשנית” נזהר מאוד בשמירת מנהגי אבות” גם בניגוד לדעת השולחן ערוך.
הרב יוסף משאש ראה בהקמת מדינת ישראל בשורת גאולה” ולשאלה בדבר אמירת הלל ביום העצמאות- השיב: ” אתה ספרדי חרד” עשה מה שאנחנו עושים- עושים אותו יו”ט בהלל גמור ובהודאה למלך הכבוד ב”ה” ואוכלים ושותים ושמחים”.
בפיוט ליום העצמאות אותו חיבור” כתב:
“אתן הודאות” ללובש גאות
עשה פלאות” בחג העצמאות
יום הקץ השלים” שעבוד האנגלים
יצאו גאולים” נפשות נכאות.
מושיע ורב” ריבנו הוא רב”
היכה ערב רב” מכות מופלאות.
חמישה באייר” יהיה מצוייר. תושב ותייר ירבו הודאות.”
הרב משאש חיבר מעל 40 ספרים” חלקם הגדול טרם יצאו לאור.
ביום ב’ שבט ה’תשל”ד” היום בדיוק לפני 40 שנה. נתבקש הגאון הרב יוסף משאש לישיבה של מעלה. מורשתו” הכוללת עמקות אדירה בידע ופסיקה יחד עם מאור פנים וקבלת כל יהודי באשר הוא בסדר פנים יפות” יעמדו לנו.
הגאון רבי יוסף משאש זצ”ל” זכותו תגן עלינו אמן.
