עָבַרְנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן” שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת הַלּוֹחֲמִים הַמְּסוּרִים” כְּדֵי לְהַכּוֹת אֶת זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן . כִּי הֵם מַשְׁחִיתִים שָׁם אֶת נַחֲלוֹת גָּד”רְאוּבֵן וַחֲצִי מְנַשֶּׁה ” כְּדֵי לִנְקֹם בָּנוּ[1].
הִגַּעְנוּ לָעִיר סֻכּוֹת בְּנַחֲלַת גָּד” וּפָנִיתִי לַתּוֹשָׁבִים בְּבַקָּשָׁה צְנוּעָה:
“תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלַי כִּי עֲיֵפִים הֵם” וְאָנֹכִי רוֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן [2]”.
קִבַּלְנוּ תְּשׁוּבָה מְזַעְזַעַת:”הַכַּף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדְךָ” כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לֶחֶם ?[3]”. וְכִי לָחַמְתֶּם וְנִצַּחְתֶּם כְּבָר” וּכְדַאי שֶׁנְּסַיֵּעַ בְּיָדְךָ? בֵּינְתַיִם הַכֹּל דִּבּוּרִים לְלֹא מַעֲשִׂים !
אֲנִי מֵבִין שֶׁהֵם חוֹשְׁשִׁים לְסַיֵּעַ לָנוּ” כִּי הֵם רוֹאִים בִּי הַרְפַּתְקָן צָעִיר שֶׁטֶּרֶם הוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ. הֵם מִתְגּוֹרְרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן תַּחַת שִׁלְטוֹן מִדְיָן וְחוֹשְׁשִׁים מֵעִמּוּת עִם הַשּׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם בְּיָד חֲזָקָה. אֲבָל לְדַעְתִּי זֶה שִׁתּוּף פְּעֻלָּה עִם הָאוֹיֵב. בְּדֶרֶךְ זוֹ לְעוֹלָם לֹא נְנַצֵּחַ.
“לָכֵן בְּתֵת ד’ אֶת זֶבַח וְצַלְמֻנָּע בְּיָדִי ” וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקָנִים” [4]. אַחֲרֵי הַנִּצָּחוֹן אֶחְזֹר לְכָאן וְאַעֲנִישׁ אֶתְכֶם.
הִגַּעְנוּ לָעִיר פְּנוּאֵל וּפָנִינוּ אֲלֵיהֶם עִם אוֹתָהּ בַּקָּשָׁה. הַלּוֹחֲמִים עֲיֵפִים וּרְעֵבִים” אַךְ מֵאַנְשֵׁי פְּנוּאֵל קִבַּלְנוּ אוֹתָהּ תְּשׁוּבָה כְּמוֹ בְּסֻכּוֹת. לָכֵן אָמַרְתִּי לָהֶם “בְּשׁוּבִי בְּשָׁלוֹם אֶתֹּץ אֶת הַמִּגְדָּל הַזֶּה[5]”.
הִגַּעְנוּ לְמַחֲנֶה זֶבַח וְצַלְמֻנָּע. שָׁם יֵשׁ כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף שֶׁנּוֹתְרוּ חַיִּים מֵהַקְּרָבוֹת” וְעוֹד מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף לוֹחֲמִים חֲדָשִׁים [6]. מַמָּשׁ הַרְבֵּה. וַאֲנַחְנוּ” כַּיָּדוּעַ לָכֶם” רַק שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת… אֲבָל יֵשׁ לָנוּ יִתְרוֹן: הַהַפְתָּעָה.
הֵם יוֹשְׁבִים שַׁאֲנַנִּים” סוֹמְכִים עַל מִסְפָּרָם הַגָּדוֹל” בְּטוּחִים שֶׁלֹּא נָעִיז לִתְקֹף אוֹתָם. בְּדִיּוּק אֶת זֶה נְנַצֵּל.
בָּאנוּ דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר בְּדֶרֶךְ עֲקִיפָה” הִתְנַפַּלְנוּ עֲלֵיהֶם בְּהַפְתָּעָה . כֻּלָּם הֻכּוּ בְּתַדְהֵמָה וְלֹא הִסְפִּיקוּ לְהָגֵן עַל מַלְכֵיהֶם” זֶבַח וְצַלְמֻנָּע ” וְאָנוּ הָרַגְנוּ אוֹתָם.[7].
חָזַרְנוּ הַבַּיְתָה. בַּדֶּרֶךְ עָשִׂינוּ לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת וּפְנוּאֵל כְּפִי שֶׁהִבְטַחְנוּ לָהֶם.[8].
אָמְנָם אֲנִי אָדָם עָדִין וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ אֵלַי אַנְשֵׁי אֶפְרַיִם בִּצְעָקוֹת הֵגַבְתִּי בַּעֲנָוָה ” וְהֵם נִרְגְּעוּ. אֲבָל לְמִשְׁתַּמְּטִים וּבוֹגְדִים אָסוּר לְוַתֵּר. כַּאֲשֶׁר בְּמִלְחֶמֶת דְּבוֹרָה הָיוּ סַרְבָנֵי גִּיּוּס הִיא רַק נָזְפָה בָּהֶם [9]. עַכְשָׁו הִתְנַהֲגוּת זוֹ חָזְרָה” וּבְיֶתֶר חֻמְרָה . לֹא קָרָאתִי לָהֶם לְהִלָּחֵם אֶלָּא רַק בִּקַּשְׁתִּי לֶחֶם. צָרִיךְ לָשִׂים לְזֶה סוֹף” שֶׁלֹּא כָּל שֵׁבֶט יְנַהֵל מְדִינָה לְעַצְמוֹ.
כֻּלָּנוּ עַם אֶחָד כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד.