ויבשר לנו בשורות

מעגל חיי האדם נתון בין רגעי הצלחה ושפל” שמחה וצער. תפקיד המבשר דורש זהירות רבה לטוב ולמוטב.
הספורנו בפרשתנו על המילים “ויפג לבו” (מה כו): “ויפג מלשון הפסקה. פָּסקה תנועת לבו והיה כמת” וכן בדרך הטבע” כאשר תבוא שמחה פתאום על האדם” יתעלף ויהיה כמת” וטעם הדבר” כי יפתח הלב ויתרחב פתאום והחום הטבעי שבתוך הלב יוצא ממנו ויתפשט בחיצוני הגוף. ואז יישאר הלב מבפנים קר” ומתוך כך” בא לידי עילוף…” וכמעשה באשתו של חנינא בן חכינאי שבעלה חזר לאחר יב שנה ששהה בביהמ”ד בפתאומיות ופרח רוחה. התפלל עליה וחייתה” (כתובות סה ב).
‘אור החיים’ על הפסוק “ויבואו אל יעקב אביהם… ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי”” שואל: כידוע אמירה היא לשון רכה” מה שאין כן הגדה לשון קשה כגידים (שבת כז) ובפסוקנו נאמרו שני הביטויים לאמר” ויגידו” תרתי דסתרי. תשובתו: הבשורה אותה עומדים לספר ליעקב” מחד קשה היא לאחים מאד כתיבת פנדורה הנפתחת מחדש” וחוששים שמא יתגלה קלונם” במכירת יוסף. מאידך” בשורה טובה ליעקב כי עוד יוסף חי” ולכן השימוש הכפול.
תשובה נוספת לעניין זה “שבשורה זו גורמת ירידת מצרים” והשעבוד הקשה אשר מיררו את חיי ישראל במצרים” ומרגע זה תתקיים גזרת ‘ידע תדע’ מברית בין הבתרים. וטעם אמרו לאמר: נתחכמו לבשרו בדרך שלא יסתכן יעקב” כי דבר ידוע הוא כי בשורה טובה כשתהיה על יגון” (בשעה שאדם שקוע ביגונו) ומה גם כשתהיה מופלאת” לרוב השמחה יסוכן האדם ויחלש…”.
האחים אמרו ליעקב את הבשורה בשלבים” בתחילה אמרו שיש להם בשורה טובה לומר לו ובזה תתרחב נפשו” וישמח לבו” ואחר כך אמרו עוד יוסף חי ולא נסתכן כי הוכן בלבו הכנת קבלת בשורה טובה.
והרחמן הוא יבשר לנו בשורות טובות” ישועות ונחמות.