הישיבות והשוויון בנטל

הפולמוס המתוקשר על לימוד תורה ושוויון בנטל גורם הרבה כאב לב לכל מי שאהבת התורה בוערת בלבו. במסגרת פולמוס זה נשחטות הרבה “פרות קדושות”. אבל” מאחורי פולמוס חריף זה מסתתר “בירור” נוקב: בירור מקומן של הישיבות במדינה היהודית” ובירור משמעותה של המדינה היהודית בעיני עולם הישיבות. מצד אחד” נשאלת השאלה” מה תורמות הישיבות למדינה יהודית מודרנית ומה תפקידן. ומנגד” נשאלת השאלה” מה חשיבותה וערכה של המדינה בעיני לומדי התורה. ובתווך” השאלה המעשית על חלוקת המשאבים: כמה להקצות לבניין המדינה וכמה להקצות לעולם הישיבות ולבניין התורה. בניסוחו של הראי”ה קוק זצ”ל” השאלה היא מה מקומם של הקודש והחול בעם ישראל” ומה היחס ביניהם. מאז החלה התנועה הציונית את פעילותה” ניטש ויכוח נוקב על מקומם של הקודש והחול באומה. יש הדוגלים בחול ומזלזלים בקודש” בקודש הם רואים משהו ארכאי שאיננו תורם מאומה לתחיית האומה בארצה. בעיניהם” הישיבה היא לא יותר ממוסד בטלני” המטיל עומס כלכלי מיותר על האומה שנאבקת על חייה. ויש הדוגלים בקודש ומזלזלים בחול. עבורם” שיבת ציון באמצעות התנועה הציונית החילונית והקמת המדינה הן תקלות היסטוריות מצערות שאין לשתף פעולה איתן. לכן” צו השעה הוא ההתמסרות המלאה לקודש” ועמידה מן הצד בכל הנוגע למדינה” ללא מעורבות אמיתית וללא נטילת אחריות לגורלה הביטחוני והכלכלי.
פולמוס זה” המלווה אותנו למעלה ממאה שנה” לובש צורה ופושט צורה. פעם הפולמוס הוא על העדר השותפות של עולם הישיבות בנשיאת הנטל הביטחוני” ופעם – על המעמסה הכלכלית שהוא כופה על החברה הישראלית. מאחורי כל הטענות והמענות” הטחות האשמה והפסילות ההדדיות” הבוז ואפילו השנאה” מסתתר ה”פער” בין הקודש לחול” כאשר הישיבות מסמלות את הקודש” והשירות הצבאי – את החול.
בקבוצת מאמרים שהראי”ה קוק זצ”ל הקדיש לנושא הקודש והחול” הוא טען ש”אי-השלום [= המלחמה] בין הקודש לחול אוכל את החיים בכל פה [= מכלה כל חלקה טובה]” (מאמרי הראיה עמ’ 407). ועל כן” בירור “ידיעת הערך של הקודש ושל החול” בייחוד (= בעיקר) במיזוגם ובחיבורם בחיינו הפרטיים והכלליים” הוא המפתח לפתרונן של רבות מן השאלות הבוערות בחיי עם ישראל. גישתו העקרונית של הרב היא ש”הקודש והחול אחים המה”” “הקודש והחול יחדיו – שני יסודות של חיים הם לנו”. לכן” אסור לעזוב אחד מהם. אם החול מתנתק מהקודש הוא שולח יד בנפשו” ואם הקודש מתנתק מהחול הוא מתדלדל ומאבד את השפעתו על ישראל ועל העולם (שם עמ’ 404). התחרות בין הקודש לחול על שליטה בעם ישראל היא מזיקה ואף מסוכנת. צריך לקבוע גבולות מדויקים לכל אחד מהם” לבל יפלוש אחד לתחומו של חברו. רק אז יצמח שיתוף פעולה פורה ביניהם – “עם ההבדלה המדויקת בין הקודש ובין החול” תקום ההתאגדות שביניהם…” (שם עמ’ 407). “בכלל לא טובה היא שיטת המלחמה בין החול ובין הקודש. הכרח הוא שנמצא איזה דרך שלום” שהחול והקודש” אף על פי שהם נראים כאילו הם מתנגדים זה לזה בחיים” מכל מקום כל אחד ילך במסילתו המיוחדת לו. ועל ידי זה” על ידי הרשמת [= הגדרת] המקום של כל אחד מהם בחוג עבודתו” לא די שלא יהיו מתנגדים זה לזה” אלא שעוד יוסיפו אומץ זה לזה” (שם). “כל אחד ישלים את מה שחסר לשני. הקודש יעדן את החול” והחול יחזק את חוסן הקודש”.
כל המשפטים הנ”ל נשמעים מעט מופשטים” אבל הרב קוק אמר אותם כהדרכה מעשית. במונח “חול”” התכוון הרב לכל מפעל התחיה הלאומית” בניין הארץ” השיבה לעבודת האדמה ולכל צרכיה הגשמיים של האומה. ובמונח “קודש”” התכוון הרב לכל מה שהיה מקובל בימיו לכלול בקיום תורה ומצוות. בימי הרב” נציגי החול ונציגי הקודש פסלו אלו את אלו” וזלזלו אלו באלו. אבל” הרב קובע שיש תפקיד חיוני לקודש ויש תפקיד חיוני לחול.
החיכוך בין הקודש לחול נמשך מאז ועד ימינו. כיום” מוקד החיכוך הוא בין צרכי עולם הישיבות לבין צורכי הכלכלה והביטחון הלאומיים. היה מן הראוי שדיון בסוגיה חשובה כל כך – היחס בין הקודש לחול – ייערך במסגרת של ימי עיון רציניים סביב שולחנות עגולים” בקתדראות” בבתי מדרש ובאקדמיה. אבל בירורים חברתיים נוטים לקחת כיוון שונה לגמרי. לרוב” הם אינם מתקיימים בדרך של דו-שיח אינטליגנטי בין מלומדים אלא באמצעות לחצים וכיפוף ידיים בין מחנות יריבים” בין גושים אידיאולוגיים. שפת הפולמוס החברתי היא שפת המאבק וההתנגחות. למרות שהפולמוסים החברתיים אינם מתנהלים בשפה עיונית עדינה אלא בשפה מעשית – שפת ההתגוששות הפוליטית” בכל אופן בפנים” עמוק-עמוק – בתת-מודע החברתי – מתקיים בירור עקרוני. אף שלרוב” ההכרעות שמתקבלות בתום הפולמוס הן פשרות פרקטיות כואבות” ללא תובנות ברורות” בכל זאת הן מעצבות את פני החברה” את דמותה ואת זהותה האידיאולוגית. אחרי שהשצף והקצף של הפולמוס שוקעים” נדמה למראית עין שלא התקדמנו ברמה המהותית” ושהרווחנו אך ורק קרעים נוספים במרקם החברתי העדין. אבל באמת” בעומק” זז משהו. זה יתגלה לאחר זמן מה. יתברר שחלו תזוזות בעמדות העקרוניות. כך גם הפולמוס הנוכחי: הוא לא נעים” הוא נראה שטחי לחלוטין” הוא מתגלה כמאבק כוח מכוער וניצול הזדמנות פוליטית” אבל בפנים מתקיים בירור נוסף על היחס בין הקודש לחול.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.