מחלוקת לא לשם שמים?!

ידועים דברי חז”ל (אבות) “איזוהי מחלוקת שאינה לשם שמים זו מחלוקת קורח ועדתו”. והדברים תמוהים” וכי המחלוקת לא היתה בין קורח למשה ואהרון? ועוד” אם חז”ל רוצים ללמדנו שמחלוקת שאינה לשם שמים היתה רק ב’קואליציית’ קורח עצמה” קשה” שהרי שלוש קבוצות היו ב’קואליציה’ זו: א. קורח ב. דתן ואבירם ג. מאתיים וחמישים נשיאי העדה” ומדוע אם כן לא אמרו חז”ל מחלוקת דתן ואבירם ומאתיים וחמישים הנשיאים” או מחלוקת קורח ודתן ואבירם. לאן נעלמו דתן ואבירם?
מבאר הנצי”ב (תח’ קרח)” ששלושת מרכיבי המחלוקת בצד קורח” שהם תמיד שלושה מרכיבים בכל מחלוקת שאינה לשם שמים באמת” מגלים צד אחד ושונה משל חברו. א. דתן ואבירם היו אנשים רשעים” חסרי יושר ומוסר” שמה שמעניין אותם ומניע אותם הוא האינטרס האישי” ההצלחה הפרטית שלהם. הם תמיד היו רודפי שררה וכבוד חיצוני “ועל כן היו בטבע בעלי מחלוקת ושונאי משה עוד במצרים… וישראל שמחו על מותם”. ב. מאתים וחמישים נשיאי העדה לעומתם היו צדיקים באמת” כשכל מטרתם היתה להשיג קרבת אלקים ללא שום רווח אישי ואינטרס חומרי “היו באמת גדולי ישראל בכל פרט גם ביראת ה’ והיה מניעת הכהונה שהוא גורם דבקות ואהבת ה’ כאש בוער בקרבם” לא לשם שררה וכבוד מדומה כי אם להתקדש… ומסרו עצמם למסירות נפש ולמות על אהבת ה’ כי עזה כמוות אהבה”. ואמנם נענשו במיתה כי פנו להשיג קרבת ה’ בדרך אשר ה’ לא ציווה. ג. קורח לעומתם היה ידוע מבחינה חיצונית כצדיק הדורש קרבת אלקים” אך באמת בתוכו פנימה היה רודף כבוד וחיפש את קידומו האישי. “קורח באמת היה אדם גדול וראוי לתאוות המאתיים וחמישים איש וכה היה נראה לעיני בני אדם שזהו מבקש גם הוא” אבל באמת תוכו לא כן היה וקנאת השררה אכלתהו”.
מושם כך” מבאר הנצי”ב” רק קורח היה מסוגל לעורר המחלוקת” ועל כן נקראת המחלוקת על שמו. “ויקח” קורח בלשון יחיד ולא ‘ויקחו… ‘ משום שמאתים וחמשים הנשיאים היו תמימים וצדיקים ולא מסוגלים לעורר מחלוקת כלל לעומתם דתן ואבירם רשעים ידועים שאף אחד לא היה הולך אחריהם. אך קורח שהיה נראה כצדיק מבחוץ אך רודף כבוד מבפנים” רק הוא יכול לעורר המחלוקת ובערמומיותו צירף אליו את שאר שותפיו “ידוע אשר יראי ה’ ועמוסים בפרישות אינם יכולים להצית מחלוקת שנדרש לזה לגבב דברי נרגן (מריבה) ולשון הרע וכדומה… וכן דתן ואבירם שהיו ידועים לבעלי ריב ומדון… לא היה בכוחם להמשיך הקהל אחריהם” ומי פתי יסיר דעתו אחר אנשים שהולכים אחר לבבם” אבל קורח שהיה גדול הדור היה בכוחו להמשיך אחריו רבים וכן שלמים…”
לפי פירוש זה החידוש הגדול הוא שמחלוקת שאינה לשם שמים היא מחלוקת שכלפי חוץ נראית כולה לשם שמים” לקדש את ה’ ולתקן את העולם כפי שהיה באמת אצל מאתיים וחמישים הנשיאים והיה נראה אצל קורח מבחינה חיצונית” אך באמת אינה לשם שמים” משום שמה שהניע את קורח היה באמת אינטרסים אישיים” ולעומתו מאתיים וחמישים הנשיאים לא לקחו בחשבון את ההצלחה לדורות של המצאת דרך חדשה בעבודת ה’ שעליה לא צוו. מה שאין כן דתן ואבירם שוודאי מחלוקתם לא נראתה אפילו לשם שמים לכן אין להזכירם כלל כי הדבר פשוט וברור.
שני תנאים הכרחיים נצרכים על מנת להיכנס למחלוקת לשם שמים. א. נקיות פנימית” לעשות רצון ה’ ללא שום אינטרס אישי ורווח פרטי (לא כקורח). ב. גם כאשר ישנה נקיות כזאת יש לבחון את כל ההשלכות הקרובות והרחוקות” הנראות לעין והסמויות וכו’ כי יתכן רווח לטווח הקצר ובאופן חיצוני” אך נזק גדול הרבה יותר בטווח הרחוק ובאופן פנימי ומשמעותי” וכלשונו (הרחב דבר במדבר סוף חוקת) (א). “אם אינו מושל ביצרו ואינו מכוון לשם שמים אלא יש בזה איזה הנאת עצמו פשיטא שישא (שיקבל) עונש. (ב). אפילו אם הוא מושל ביצרו ומכוון רק לשם שמים עליו לבוא חשבונו של עולם אם כדאי הפסד מצוה… כי יכול להיות שההפסד שיגיע על ידי המחלוקת רבה על השכר ממנה…”.
על כן נשים לב לא רק האם חניון ספרא סגור בשבת” האם מצעד התועבה לא צעד ברחובות ירושלים” האם הצלחנו לשמור על הגבעה – למרות שערכים אלה חשובים ביותר ועלינו להאבק עליהם בתוקף ובעוז” אלא נשים לב גם האם צורת מאבקנו מעוררת אהבה והערכה” רצון להזדהות ולתמיכה בפועל של כלל הציבור הישראלי” לתורה ולהתיישבות או ח”ו להפך. נדע לבחון היטב האם נקיים אנו בכוונותינו לשם שמים” וגם אם כן מה הן ההשלכות הרחוקות והנסתרות” ובע”ה נעשה ונצליח.