הגאון הרב צבי פסח פרנק זצ”ל

כל עין רואה בזה יד השגחה העליונה הנטויה עלינו לחוננו ולתת לנו מחיה בארץ האבות שאחרי עבור עידן ועידנים לגלותנו הממושכת… והנה פתאום” מתוך החושך והערפל אשר כיסה את עין הארץ” נתבקעו נצוצי אור” וכמו השחר עלה על שמי ארצנו הקדושה” וכבוד ה’ עלינו זרח להרמת קרן ישראל לעיני הגויים” שיכירו וידעו כל יושבי תבל בזכותנו לבנות את בית ישראל בארצנו”.
הרב צבי פסח פרנק נולד בקובנא שבליטא בשנת ה’תרל”ג” לאביו הגאון יהודה לייב ולאמו הרבנית מלכה. אביו היה ממנהיגי אגודת “נס ציונה” בליטא” ולימים היה ממייסדי העיר חדרה. צבי פסח הצעיר” הפליא את כל שומעיו בגאוניותו בלימוד ובמידות” ורבה של קובנא העיד “כי הוא עתיד הדור”. בשנת ה’תרנ”ג עלה בגפו לארץ ישראל” ולאחר תקופה קצרה עלו גם הוריו והתיישבו בחדרה” כשאביו כיהן כרבה של המושבה. ר’ צבי פסח” שהתיישב בירושלים ולמד בישיבות “תורת חיים” ו”עץ חיים”” היה מקורב מאוד לרבה של ירושלים ר’ שמואל סלנט” שאף בחר בו כחברותא לבעלה של נכדתו” ר’ יחיאל מיכל טיקוצ’ינסקי.
כשנתיים לאחר מכן” נישא ר’ צבי פסח לגיטה מלכה נכדת ראב”ד עדת הפרושים בירושלים” ר’ חיים יעקב שפירא. וזו התמסרה בכל כוחה ללימוד התורה של בעלה” ובשנת ה’תרס”ב לאחר שכבר כיהן כר”מ בישיבת עץ החיים” החליטו לעבור לעיר יפו כדי שר’ צבי פסח יוכל ללמוד תורה ללא הפרעות. ביפו התוודע למרא דאתרא מרן הרב קוק” והתקרב אליו מאוד. הוא זה שהפציר בידידו הגרי”מ חרל”פ לבוא ליפו ולהתקשר אל הרב קוק.
לאחר כשנתיים” שב ר’ צבי פסח פרנק לירושלים ונתמנה כמגיד שיעור וכמורה הוראה” ובהמשך כדיין בבית הדין האשכנזי-פרושי. במלחמת העולם הראשונה הוציאו הטורקים צו גירוש לנתינים זרים ובהם גם לרב פרנק” שהסתתר ולמד תורה בהיחבא. גם כאשר אסרו את אשתו וילדיו כדי ללחוץ עליו להסגיר את עצמו” העבירה אליו הרבנית בקשה שלא יעשה זאת” כדי לא לפגוע בלימודו ובתפקידיו הציבוריים. בסופו של דבר עלה בידי הרבנית פרנק להימלט מהמעצר. כשהוא הסתתר אז במושבה “שפיה” שבמורדות הכרמל” נהג ללמוד בלילות לאורה של מנורת הנפט היחידה” בחצר הבית. לילה אחד היתה זקוקה בעלת הבית למנורה וכשניגשה ליטול אותה ראתה כי הרב פרנק יושב לאורה שקוע כל כולו בלימודו. לתדהמתה הוא אפילו לא הבחין בה” וכשלקחה את המנורה צעד בעקבותיה כשכולו מרוכז בהמשך הלימוד.
בשנת ה’תרע”ח” יזם הרב צבי פסח פרנק יחד עם הרב יעקב משה חרל”פ ובעידוד גדולי חכמי ירושלים” בקשה לראי”ה קוק לבוא ולכהן ברבנות עיר הקודש” ואכן” הרב קוק נענה לבקשה ונתמנה כרבה הראשי של ירושלים. בהמשך פעל הגרצ”פ פרנק רבות להקמתה של הרבנות הראשית לישראל בהנהגתו של הרב קוק זצ”ל” ואף כיהן כאב בית הדין וכחבר מועצת הרבנות הראשית” במשך כ-40 שנה.
בשנת ה’תרצ”ו” לאחר הסתלקותו של הרב קוק” נבחר הגרצ”פ פרנק לכהן כרבה של ירושלים. כח הפסיקה וההכרעה שלו” בשאלות קשות והרות גורל” היה עצום” כפי שבאים לידי ביטוי בחיבורו הרחב והעמוק “שו”ת הרב צבי”” וכפי שכתב הגר”ע יוסף זצ”ל בהספדו על הרב פרנק: “… הובאה לפנינו עגונה שההיתר שלה היה מסובך” ובקשני הראב”ד להתלוות אליו” ונסענו לירושלים לביתו של גאון הדור הגאון ר’ צבי פסח פרנק” שיחווה לנו את דעתו הגדולה” וביקש להניח אצלו את התיק והמסמכים של העגונה” ואחר כמה ימים השיב לנו תשובה כהלכה והתירה. וכל ותיקי הדיינים היו פונים אליו” להורות להם מה שיפסקו” צדקת ה’ עשה ומשפטים עם ישראל”.
וכך כתב הרב פרנק על הגאולה: “הן הראנו ה’ את ידו הגדולה” בקיבוץ גלויות בארצנו הקדושה. בנים שבים לגבולם” וערים נשמות מיישבים” ומחיים אותה. בציפייתנו ציפינו כי היא אתחלתא דגאולה…”. ובהקמת המדינה ראה בשורה עצומה וישועה גדולה לישראל” ואף חיבר את נוסח התפילה לשלום חיילי צה”ל.
בליל שבת פרשת “וישב”” כ”א כסלו ה’תשכ”א” נתבקש הגאון ר’ צבי פסח פרנק לישיבה של מעלה” והוא בן 88 שנים. אין מילים ראויות יותר לתאר את מסכת חייו” מאלו שהוא עצמו כתב: “אין קץ לאושר הכרוך במי שמצליח לשעבד כוחו וחושיו בלתי לה’ לבדו. הנה כי כן יבורך גבר בהצלחה נצחית אשר לעולם ישמח בעבודתו” ובימיו העוברים כצל” הנה שכרו איתו ופעולתו לפניו תמיד”
הגאון הרב צבי פסח פרנק. זכותו תגן עלינו” אמן.