הגאון רבי דוד בן שמעון זצ”ל – ‘צוף דב”ש’

“וה’ יודע מחשבות” חוקר לב” בוחן כליות” כי דברי בלתי שום פניה” אפס לכבוד הארץ הקדושה אשר אהבת בין מורשי לבבי חרושה” והוא ברחמיו יאר פניו איתנו” ויזכנו לעבדו שכם אחד” ויביא לנו משיח צדקנו במהרה בימינו” אמן” (שער החצר” סי’ רמ”ט).
הרב דוד בן שמעון נולד בשנת ה’תקפ”ו בעיר רבאט שבמרוקו” למשפחה המיוחסת למעלה בקודש לזרע בית דוד” ששורשיה בתור הזהב בספרד. עיר מולדתו” רבאט” היתה מרכז תורה” ומגיל ינקות זכה ר’ דוד להסתופף בצילם של צדיקים” ובראשם הרה”ג סעדיה מאראג’י” מגדולי חכמי מרוקו.
בגיל צעיר נשא לאשה את הרבנית רחל” בתו של הגאון הרב מסעוד סבאח. בתוך שנים ספורות נתאספו סביבו תלמידים רבים” ששתו בצמא את דבריו” ולימים הפכו רבים מהם בעצמם למרביצי תורה בכל רחבי מרוקו. עד מהרה יצא שמעו כאחד ויחיד בדורו” וחרף גילו הצעיר היה למנהיג בתורה” ביראת שמים ובמידות טובות.
אך מעל הכל עמדה אהבתו העזה לארץ ישראל. בגיל 28 החליט להגשים את חלומו” וכאשר דרכה רגלו על אדמת ארץ הקודש – התפלש בדמעות שמחה בעפרה ונישק את אבניה כמנהג גדולי האמוראים” וכפי שהוא עצמו כתב: “דכיון שארץ ישראל היא מושב השכינה” היא בעצמה קודש קדשים” כתיק של ספר תורה שהוא מקודש” ונמצא נשיקת אבני ארץ ישראל כאילו מנשק את השכינה השוכן בה”. מאז התמקד ר’ דוד אך ורק בכבודה של ארץ ישראל” כפי שכותב בנו בכורו בהקדמתו לספר “שער המפקד” שחיבר אביו על מנהגי ירושלים: “עטרת ראשנו” מרן אבא זצוק”ל” בעלותו מערי המערב לשכון כבוד בעיר קדשנו ותפארתנו ירושלים ת”ו” לרוב אהבתו לארץ הקודש אשר היתה בוערת בלבו לב קדוש… צמצם כל מקצועות לימודו רק בחוג אהבת ארץ הקודש ועניינה” הן בדרשות או בדינין וכיו”ב” הכל מוקדש לארץ ישראל”.
מעת שהגיע ר’ דוד לירושלים” עלתה מאוד קרנה של “עדת המערבים” בעיר. מסופר כי באותה עת היה ר’ יהודה פאפו” בנו של ה”פלא יועץ” ומגדולי חכמי ירושלים” חולה אנוש. כל גדולי ירושלים נכנסו לבקרו” אך רק לכבודו של ר’ דוד הצעיר התאמץ וקם מלוא קומתו כיוון שמן השמים הודיעוהו שאדם קדוש בא לבקרו. מאז נודע שמו של ר’ דוד בן שמעון ברבים כקדוש” חסיד ובעל מעלה. בירושלים יסד ר’ דוד את בית הכנסת הראשון לעדת המערבים” הקים בית דין” קבע תקנות” והנהיג את העדה ביד רמה. על שולחנו היו מסובים דרך קבע אלמנות ויתומים” עד שר’ דוד כונה בפי כל “אבי יתומים ודיין אלמנות”.
מקץ שמונה שנים לעלייתו לארץ ישראל” זכה ר’ דוד להוציא לאור את חיבורו “שער החצר”. בספרו זה” שהוא הראשון מארבעה חלקים של חיבורו הגדול “שערי צדק”” מונה ר’ דוד בן שמעון תרי”ג שבחים של ארץ ישראל” ממדרשי חז”ל ראשונים ואחרונים. מפאת ענוותנותו” לא חתם ר’ דוד את שמו על הספר. עד מהרה יצא שמו של הספר בכל רחבי העולם היהודי” ובין השאר כותב אודותיו ר’ חיים פאלאג’י: “ומכאן מודעה” דעתה האיר וזרח ספר נחמד ונעים – ‘שער החצר’ להרב המופלא בדורנו” נר המערבי” איש ירושלים” כמוהר”ר דוד בן שמעון נר”י יחי שמו לעולם אמן” דהפליא עצה הגדיל תושיה” מדובר בו נכבדות במעלות ארץ ישראל…ברוך שחלק מחכמתו ליראיו”.
ר’ דוד בן שמעון לא הסתפק בדרשות על מעלות הארץ. הוא פעל רבות לחיזוק ההתיישבות היהודית” ואף יזם וייסד בשנת ה’תרכ”ו את השכונה הראשונה מחוץ לחומות לאחר ‘משכנות שאננים'” היא שכונת “מחנה ישראל” שנקראה בהמשך “ממילא”. כל בתי השכונה נבנו על מנת לשכן בהם את עניי עדת המערבים. בהמשך” פעל יחד עם השר משה מונטיפיורי ויישב חמש משפחות מק”ק המערביים בפרדס ליד יפו” והתיישבות חקלאית בפרוזדור ירושלים בשם “מוצא”. בהקשר זה פרסם מודעה בעיתון “הלבנון”” בה כתב: “למען תחזקנה ידי מעלת היקרים השלמים” יראים ותמימים… בקנותם שדות וכרמים בכפר קאלאניע (=מוצא)” הנני להודיע בשערי הלבנון כי נחלתם שפרה בעיני עד למאוד” טובה ויפה ומתוקנת לעבודה.. ותפילה זכה כי עד מהרה יתן ה’ כי יוכלו להוציא מחשבתו הטובה” והארץ הנשמה תשב” וערי יהודה תכננה במהרה בימינו” אמן”.
בשנת ה’תר”מ” חלה ר’ דוד בן שמעון במחלה קשה. ישנה מסורת כי ר’ יעקב אבוחצירא” “אביר יעקב”” רצה בכל נפשו להגיע לירושלים ולפעול יחד עם ר’ דוד “צוף דב”ש” לקירוב הגאולה. אך הדבר לא הסתייע ובי”ח כסלו ה’תר”מ ” בעודו במצרים בדרכו לארץ ישראל” שמע כי ר’ דוד בן שמעון נסתלק לבית עולמו.
משנודע על פטירת ה’צוף דב”ש'” הכריזו רבני ירושלים על שביתת מלאכה” אלפים ליוו את רבם האהוב בדרכו האחרונה” אל מנוחתו בהר הזיתים. כל גדולי ירושלים הספידוהו” וילדי הת”ת הלכו לפני מיטתו ונרות בידם” מקוננים ובוכים על פטירת רבם. על מצבתו נכתב בין השאר: ” אבד חסיד מן הארץ” גיבור לעמוד בפרץ” מתוק מדבש טעמו” בישראל גדול שמו” רועה נאמן לעדתו” צדיק באמונתו” חונן דלים ומחסה לאביונים… הרב המופלא וכבוד ה’ מלא” חסידא קדישא” זכה וזיכה את הרבים” נר המערבי” מרביץ תורה בישראל” איש אלוקים קדוש” המפורסם בשמו ובמעשיו” מורנו הרב כמוהר”ר דוד בן שמעון” המחבר ספר שער החצר ועוד ספרים”.
הגאון ר’ דוד בן שמעון” “צוף דב”ש”. אהבתו העזה ומסירותו להרמת קרנה של ארץ ישראל ויושביה” יהיו עבורנו כנר המערבי שאינו כבה. זכותו תגן עלינו” אמן.