ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


להתייחס או להתעלם?

הרב אלישע אבינר

לפני זמן מה, רעשה וגעשה הארץ במשך שבוע ימים בגלל מעצרו של בדרן מפורסם שתכנן לפגוע במעסיקיו ברשות השידור. הפרשה עוררה חגיגה תקשורתית, העיתונות הכתובה פרסמה כתבות מפורטות, והתקשורת האלקטרונית שידרה תכניות. וכאן הדילמה החינוכית: האם נכון ורצוי מבחינה חינוכית להתייחס לאירוע זה ולהציג את עמדתנו התורנית בסוגיה זו, בפני צעירים ומבוגרים, בבתי ספר ובבתי כנסת? עד כמה ראוי שהחינוך ילבש אופי "חדשותי"? האם התייחסות לאקטואליה היא יתרון או חסרון?
יש אומרים, ודאי, ודאי שצריך להתייחס ל"חדשוּתִי", מפני שתורתנו היא תורת חיים ועליה לכוון אותנו בנתיבי האקטואליה, בשבילי ה"כאן ועכשיו". אין להסתפק באמירות תורניות כלליות שתקפות בכל שעה ובכל זמן, בכל מקום ובכל דור, מפני שזה משדר ניתוק מהחיים כפי שהם, על עליותיהם, ירידותיהם ותהפוכותיהם. אנשי חינוך צריכים לעקוב אחרי החדשות ולהגיב. יתרה מזו: אסור להחמיץ הזדמנות פז שנפלה לידינו להראות את חדלונה של האימפריה התקשורתית. היא נתפסה בקלקלתה, וכיצד לא ננצל זאת כדי להתריע על הסכנה בצפייה בטלוויזיה כאשר אלו הן הדמויות המככבות בה! מקרה זה ללמד על הכלל כולו יצא. אופיים של סוכני התרבות מעיד על אופיה של התרבות המשווקת על ידם. קלונן של תכניות הבידור והריאליטי נתגלה ברבים, וכיצד לא ננצל הזדמנות זאת לקרוא לכל בעל נפש להרחיק את עצמו ואת בני ביתו מ"תרבות אנשים חטאים" זו.
סביר להניח שמחנכים והורים רבים התלבטו אף הם בדילמה זו, בהזדמנות זו ובהזדמנויות דומות. להתייחס או להתעלם?
למרות הפיתוי הגדול לעסוק באקטואליה מסוג זה כדי להעביר מסר חינוכי, מכריע השיקול החינוכי דווקא לטובת ההתעלמות! מדוע? מפני שכל מי שמתעסק בלכלוך, אפילו אם מטרתו היא לסלק אותו, נדבק בו לכלוך והוא מתלכלך - כך אומרת אמרה חסידית מפורסמת. דרך המלך החינוכית היא להתעלם מהלכלוך התרבותי. העיסוק האינטנסיבי בתופעות חברתיות שליליות, אפילו כאשר המטרה היא לגנותן ולסלקן, מלכלך את הנפש, זו של הפרט וזו של הכלל. כלפי הרע אנחנו נוהגים על פי הכלל ההלכתי (המוזכר ביחס למוצא אבידה פחותת ערך, שהעיסוק בהשבתה פוגע בכבוד האדם, "זקן ואינה לפי כבודו"): "והתעלמת... פעמים שאתה מתעלם". המבקש לתקן את החברה ולקדם אותה, עדיף לו להתמקד בטיפוח האלטרנטיבה החיובית, בערכי הנצח, ב"טוב", בשאיפות המוסריות הבריאות, ולמלט את נפשו עד כמה שהוא יכול מעיסוק ברע (למרות שה"רע" כובש כותרות והפך לאייטם תקשורתי חם).
האמרה החסידית הנ"ל מובאת על ידי ה"שם משמואל" בשם אביו, ה"אבני נזר", האדמו"ר מסוכוצ'וב: "מפי כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שמעתי משל לזה שאין ראוי לאדם לחשוב בדחיית הרע מעליו, כי בעודו חושב בבחינת הרע אפילו כדי לדחותו אי אפשר שלא יקלוט על כל פנים ריח רע, כמו הגורף ביבין ובית הכיסא, שאף שמנקהו אי אפשר שלא יקלוט ריח רע. אלא יפנה כל מחשבתו ללימוד התורה ובענין הלכה, ואז הרע כלה מאליו" ("שם משמואל", פינחס, שנת תרע"ז). אין לעסוק ב"גריפת ביבין", פן נתלכלך. כך אין לדשדש במחשבות על "דחיית הרע מעליו" מפני ש"אי אפשר שלא יקלוט על כל פנים ריח רע" בגלל עיסוקו ברע. אלא נשקיע בעיסוק בטוב בלבד, "ואז הרע כלה מאליו".
לכן נניח בצד את המלחמה ב"תרבות אנשים חטאים". תרבות זו איננה ראויה להתייחסות, ומוביליה אינם ראויים לאזכור. וכיצד נתמודד איתה? על ידי התעמקות באלטרנטיבה, בטוב - בתורה, בהלכה, באמונה ובמוסר. נרבה לעיין בהלכות חסד המלמדות את האדם לדאוג לטובת הזולת, וממילא הוא לא יסגוד לקידומו האישי. נמשיך ללמד בבתי הספר את פרק "אלו מציאות" העוסק בהלכות השבת אבידה, על מנת להקנות לבנינו אכפתיוּת ורגישוּת לרכושו של הזולת. כך נבנה את האלטרנטיבה.
ובכלל, היכולת למגר את הרע בעזרת מלחמה חזיתית נגדו היא מאוד מוגבלת. דרשות נגד תרבות הבידור הקלוקלת אינן יעילות כל עוד לא תוצע אלטרנטיבה מושכת: תרבות חלופית עמוקה ומאירת פנים, "תורת חיים". "דיבורים נגד" לבד לא מנצחים. הראיה לכך: למרות אין ספור ההוכחות שהצטברו נגד אשליית הנסיגה מחבלי ארץ ישראל, ממשיכים רבבות להאמין בה ולדבוק בה. מדוע? מפני שלא פגשו אלטרנטיבה ראויה לשמה. הוא הדין בתרבות הקלוקלת. וכי אין הצופים יודעים שתכניות הבידור והריאליטי המשודרות עתה הן רעל לנפשם ולנפש בני ביתם, והן פוגעות בבריאותם וביציבות משפחתם?! יודעים ויודעים, אבל הם לא השתכנעו שקיימת אלטרנטיבה. לכן, "דיבורים נגד" נוספים לא יחוללו את המהפכה, רק בניית אלטרנטיבה ראויה תביא לתיקון המצב, ובה עלינו להתמקד.


תגיות: חינוך | אקטואליה | בידור;



מאמרים נוספים מעלון פרשת קורח תשס"ט:
סלולרי - זה לא לשיחה! - הרב שלמה אבינר
מתמקדים במציאות - הרב ליאור אנגלמן
זוגיות במחלוקת - הדסה גהלי
יומנו של בעל תשובה - הרב יואב מלכא
מחלוקת לא לשם שמים?! - הרב ערן טמיר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: