ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


סלולרי - זה לא לשיחה!

הרב שלמה אבינר

אנו בעד שיחות נעימות בין אדם לחברו, וקל וחומר בין איש לאשתו. אנו בעד קשר חברתי, אנו בעד גילוי עולם פנימי, אך לא לזה מיועד הסלולרי.
הוא מיועד לעדכון דחוף שאינו סובל דיחוי, והוא קצר בתכלית. וזאת מכמה סיבות: הסיכון לסרטן, הסיכון לזולת, ההפרעה לזולת, תאונות הדרכים, חוסר הנימוס, ההתמכרות לפטפוט, הזימה והעלות.

1. הסיכון לסרטן.
נעשו מחקרים רבים על ידי ארגון הבריאות העולמי והמכון הבינלאומי לחקר הסרטן, למען דעת האם השימוש בטלפון סלולרי מגביר את הסיכון לחלות בסרטן או בגידולים שפירים במוח, בבלוטת הרוק ובעצב השמע (סוגי סרטן לא נפוצים: סרטן המוח 600 לשנה מתוך סך 25,000 מקרים לשנה, ע"פ פרסומי האגודה למלחמה בסרטן; פרסום 1998 icinirp; מחקר של מכון גרטנר; Epidemiology Vol.15 653).
משרד הבריאות שלנו פרסם שעל אף שנעשו מחקרים רבים, הם אינם מספיקים כדי לקבוע אם יש נזק או אין, כיוון שאין טווח די ארוך של שנים מאז נכנס הסלולרי לשימוש רחב בציבור. כמו כן לא הוכחו כראוי נזקים אחרים: כאב ראש, עייפות, הפרעת שינה, פגיעה בזיכרון, בראייה או בשמיעה. כיוון שאין הוכחה לכאן או לכאן, משרד הבריאות נוקט ב"עיקרון הזהירות המונעת", ואלו המלצותיו:
א. הימנעות משימוש בסלולרי על ידי ילדים שהם פגיעים יותר. ב. מיעוט שימוש במכשיר. החשש גדל אצל משתמשים כבדים. ג. שימוש באוזניה חוטית (אלחוטית, בלו-טוס, עדיפה על הצמדת המכשיר לאוזן באיזור דליל באנטנות). או ברמקול או בדיבורית אישית. ד. הרחקת הסלולרי מן הגוף בשעת שיחה, לא בחגורה, לא בכיס, לא תלוי על הצוואר (פרסום תשרי תשס"ח).
אם השיחה מתבצעת בשטח בעל מיסוך, כלומר עם דפנות עשויות אלומיניום או פלדה המחזירות קרינה, הקרינה נשארת בפנים כמו במיקרוגל, ויש והחשיפה חורגת מהרמה המרבית המותרת - כך מבואר בחוזר של אלול תשס"ז של אגף מניעת רעש וקרינה של המשרד להגנת הסביבה - כגון קרוואן, מטוס, מעלית, אוטובוס או רכב. לכן בדרכים יש להמליץ על אנטנה חיצונית לרכב.
יצוין שהכנסת פועלת לחקיקת חוק עניין אזהרות שימוש לסלולרי.

2. סיכון לזולת.
מכאן אנו למדים שבמרחבים הסגורים הנ"ל יש גם סכנה לזולת. למשל, אם שני אנשים מדברים בסלולרי במעלית, הם חושפים את יתר הנוכחים בעל כורחם לספיקת קרינה מעל הסף המותר, כי כאמור לעיל הקרינה לא מתפשטת אלא מוחזרת. כמו כן הסלולרי מתקשה להיות בקשר עם האנטנה הקרובה ביותר ולכן הוא משדר בעצמתו המרבית. וכן בנסיעה בין-עירונית, בשל הצפיפות הנמוכה של אנטנות, המכשיר הסלולרי מגביר את עצמת שידורו (חוזר הנ"ל של משרד להגנת הסביבה).
אמנם יש הבדל בין מעלית שבה החשיפה נמשכת כמה דקות לבין תחבורה ציבורית, שבה תיתכן חשיפה זמן רב. הפתרון יהיה איסור שימוש בסלולרי בכל אלה או תיחום אזור מיוחד ברכבת או באוטובוס שבו אסור, או מותר, לדבר בסלולרי, בדומה לתקנות ביחס לעישון בשנים עברו. באשר לשליחת מסרון SMS, אם הסלולרי במצב רוטט, אין פגיעה בסביבה בקרינה ולא ברעש.


3. הפרעה לזולת.
כמו כן הדפנות מחזירות את הקול, כך ששאר הנוסעים נחשפים בניגוד לרצונם לרעש. בכלל, מי שמדבר בסלולרי מדבר בקול רם, בגלל כמה סיבות: הוא אינו שומע את עצמו, ואינו יודע באיזו עוצמה בן השיח שומע אותו; קליטה לא טובה; העדר קשר עם בן השיח; רעש הסביבה. בגלל המאמץ לשמוע ולהשמיע, שכן איכות הקול נמוכה הרבה מאיכות הטלפון קווי, מנותק המשוחח מהסביבה, עד שאין זה נדיר לשמוע אנשים צורחים באמצע הרחוב, לאזני כל, פרטים אישיים ואף מביכים. כתב הרמב"ם: "תלמיד חכם לא יהא צועק וצווח בשעת דיבורו כבהמות וכחיות ולא יגביה קולו ביותר אלא דיבורו בנחת עם כל הבריות" (הלכות דעות ה ז). יש רבנים חרדים האוסרים על נשים לדבר בסלולרי ברחוב כי שיחת אישה בקולי קולות מוגדרת כחוסר צניעות. האגף למניעת רעש וקרינה של המשרד להגנת הסביבה מגדיר כרעש כל קול לא רצוי בשל תוכנו או בשל עוצמתו. למשל שני אנשים המדברים בקול רם במעלית, חושפים את האחרים לרעש בעוצמה של 80 דציבל, המוגדר כרעש בלתי סביר. כמו כן שיחה בקול ברכבת או באוטובוס מהווה חשיפה כפויה ובלתי מוצדקת, הפוגעת קשה בחוויה החיונית ובפרטיות. פרטיות, פירושה בין השאר, לא לשמוע שיחות של אחרים.
לא נדיר לראות נוסע שמדבר בסלולרי ללא הפסקה לכל אורך הנסיעה, כאילו הוא יחידי בעולם. מובן מאליו שאם הנך טרמפיסט אסור לך לדבר בסלולרי, גם אם תבקש רשות, כי לא כל נהג מודע לסכנה.


4. תאונות דרכים.
הוכח ששימוש בטלפון סלולרי בשעת נסיעה מגביר את תאונות הדרכים, בגלל הסחת דעתו של הנהג מן הכביש. על פי חוק התעבורה אסור לאחוז אותו ביד כאשר הרכב בתנועה, אלא עליו להיות מונח במקום יציב שאין בו סכנת נפילה. אסור לשלוח או לקרוא מסרון תוך כדי נסיעה. יש לציין ששימוש בדיבורית אינו מפחית לגמרי את הסיכון לתאונה, כי גם בכך יש הסחת דעת לנהג.

5. חוסר נימוס.
הסלולרי האמור לחבר בין אנשים בחברוּת נעימה, לא פעם פוגע בה, כאשר באמצע שיחת רעים מתנתק אדם מבן שיחו כדי להשיב לצלצול. זו שערוריה. יש בדיחה עצובה על זוג שיצא לבלות יחד בבית קפה, אך לא יכלו לנהל שיחה כי הבעל ישב מול רעייתו ועסק בשיחות בסלולרי. אשתו התרחקה ממנו כמה מטרים, טלפנה לבעלה, והסבירה לו שזו הדרך היחידה שנותרה לה כדי לשוחח אתו. הוא הדין כאשר האדם מדבר עם ריבונו של עולם בבית הכנסת. כמעט כל תפילה רואים אדם קם באמצע ויוצא לדבר, והוא אינו קצין תורן או רופא כונן. וכן כמעט כל תפילה מופרעת על ידי צלצול.

6. התמכרות לפטפוט
כאמור, אנו בעד חברתיות נעימה, אך פטפטת כפייתית אינה דווקא חברתיות אלא התמכרות להבלים. הדיבורים הבטלים יונקים מרוח מדולדלת ומכים גלים לאחור, לדלדלו הלאה, "מה אומנתו של אדם בעולם הזה? ישים עצמו כאילם" (חולין סט א). לפעמים צריך גם לדעת לשתוק. "אומנות יפה היא האילום" (רש"י שם). "לעולם ירבה אדם בשתיקה" (רמב"ם, הלכות דעות ב ד).
לאדם המודרני קשה להתרכז, מסיבות שאין כאן המקום לנתחן, והצלצולים התכופים מוציאים אותו לגמרי מאותו ריכוז מועט שנותר לו. גם המסרון SMS משמש אצל צעירים רבים לנהר בלתי פוסק של הבלים ושטויות. וכמובן, "ברוב דברים לא יחדל פשע", ומהר גולשים מִדברים בטלים ללשון הרע. ים של לשון הרע!

7. זימה.
אם הסלולרי משמש רק לשיחות קצרות וחיוניות, די במכשיר פשוט. אך כיוון ששימושו מתרחב עד אין סוף, גם איכותו משתכללת, עם מסכים גדולים, וזהו פתח לשירותי זימה. רבים מבני הנוער הדתיים-לאומיים משתמשים בכמות אדירה בשירותי זימה למיניהם שאין כאן מקום לפרטם. טרם הצליחו ליצור סלולרי כשר עם כרטיס SIM כשר (כדי שלא יכניסו גם כרטיס SIM נוסף).
אבל גם אצל החרדים אין המצב שפיר. אמנם יש דרישה בלתי מתפשרת לסלולרי כשר בלי אינטרנט ובלי SMS, שאפשר לזהותם בעזרת קידומת ייחודית. אבל לרבים מהם יש שני סלולרים, אחד כשר ואחד נוסף לצפייה בזימה, שהיא נגישה יותר מאשר במחשב עם אינטרנט, כיוון שהצפייה באינטרנט הסלולרי יכולה להתבצע בפרטיות בכל מקום נסתר.

8. עלות.
השיחות רצות מהר ומצטברים תשלומים כבדים. יש אנשים במצב כלכלי קשה מאד, אך מרשים לעצמם החזקת סלולרי. ארגוני צדקה המלמדים אנשים לחסוך ולא להוציא יותר ממה שמכניסים, מורים להם בין העצות הראשונות להינזר לגמרי מסלולרי.

סיכום
אל תהיה מחובר לסלולרי כמו לאינפוזיה!
אכן אפשר לחיות בלי סלולרי. אמנם כאשר אדם מודיע שאין לו סלולרי, מסתכלים עליו כעל אינדיאני מדורות קדמונים. אך כנראה הוא יותר מאושר. לצערנו נוצר סוג חדש של יצור מורכב: "האדם הסלולרי". לכן אנו ממליצים לך לחזור להיות אדם ולהשתמש בסלולרי רק לשיחות עדכון קצרות והכרחיות.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: