בני הנעורים

“כי יצר לב האדם רע מנע?ריו”” כך נאמר בפרשתנו. קביעה זו איננה מחמיאה לבני הנעורים! הרמב”ן הוסיף על כך ש”מנע?ריו” פירושו: בגלל נעוריו. כלומר: הנעורים הם המקור לכל “רעת היצר באדם”” “הם יחטיאו אותו”!
האם המונח המקראי “נע?רים” זהה למונח “נע?רים” בלשון המדוברת בימינו? מה פירוש “נער” במקרא? בלשון חז”ל אין כל ספק שהכוונה לגילאים 12-13. חז”ל מבחינים בין קטנה” נערה ובוגרת. בלשון חז”ל” נערה היא בת 12. האם גם בלשון תורה מתאר המונח “נער” את גיל ההתבגרות?
לפי מרבית המפרשים” ה”נער” איננו ילד אלא המבוגר ממנו. לכן המפרשים התקשו בפסוק “ותפתח (בת פרעה את התיבה שבה הוסתר משה) ותראהו את הילד והנה נער בוכה”. אם ילד הוא אין הוא נער” ואם נער הוא אין הוא ילד. חז”ל תירצו שמשה ילד היה אבל היה לו קול של נער. תירוצים נוספים ברוח זו מוזכרים בפרשנים. לעומת זאת” תירץ הרמב”ן: “על דעתי אין צורך לכל זה [= לתירוצים השונים]” כי הילד מיום היוולדו ייקרא נער”. גם את הפסוק “כי יצר לב האדם רע מנע?ריו”” מפרש הרמב”ן בדרך זו: מתחילת נעוריו” וכדברי חז”ל: מִשנִנער ממעי אמו.
אך כאמור לעיל” מרבית הפרשנים פירשו שהמונחים “נעורים” ו”נער” מתארים תקופה שבאה אחרי הילד?ת. מהו שורש המילים “נער” ו”נעורים”?
נחלקו בזה שני חכמים שהרבו לעסוק בחשיפת שורשי המילים המקראיות: הרש”ר הירש” והרב יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג מחבר הספר “הכתב והקבלה”.
א. בספרו “הכתב והקבלה” פירש הרב יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג ש”נער” הוא מלשון התעוררוּת” “והיינו: כשהאור השכלי מתעורר להתפשט”. “השם ‘נער’ הוּנח על מעמד הנערוּת בבחינת רוחניותו” כלומר: כשהאור השכלי הוא במעמד של עלייה” הולך ומתגבר” הולך ומוסיף” וזיק השמש השכלי מתנוצץ” נשקף בעד חלונות גופניותו”. בהגיע הילד לגיל הנעורים משהו חשוב מתעורר בו: האור השכלי” ההולך ומתגבר בו. הילד הקטן עסוק כמעט אך ורק בסיפוק צרכיו החומריים” ב”גופניותו”. בהגיעו לגיל הנעורים מתעורר שכלו. הנער הולך ומתעלה ברוחניות. לעומת הקטן אשר פטור מן המצוות מפני שאין בו דעת” חייבים הנערה בת 12 והנער בן 13 במצוות כיוון “שהאור השכלי מתעורר להתפשט” אצלם ומתווספת בהם דעת.
בל נטעה – אין השכל של הנער בשל. חוסר הבשלות השכלית הוא המקור לתופעות השליליות שמאפיינות את גיל הנעורים. הנער מרגיש את התנוצצות “הזיק השכלי” בקרבו” והוא חושב שהוא כבר יודע הכול ואינו זקוק להדרכה ולהכוונה” לכן לעיתים הוא פועל ללא שיקול דעת נכון. מכל מקום” בגיל הנעורים האור השכלי מתחיל להתעורר” ומכאן הכינוי “נער”.
ב. בפירושו לתורה” פירש הרש”ר ש”ההוראה המקורית של ‘נער’ היא לנענע ולהשליך מעליו [= לנער]… וזו גם משמעות ‘נעורים’ “. את מה בני הנוער מנערים? מסביר הרש”ר הירש שהם מנערים את השפעת הסביבה מעליהם מפני שהם רוצים להתפתח מתוך עצמם. “רשמים חיצוניים – טובים או רעים – אינם נקלטים בהם דרך קבע. טבע הנער עודנו בתכונתו המקורית” טרם התעטף בטלית של חנופה. הוא עודנו ‘מנער’ מעליו רשמים טובים ורעים”. לכן” אין להאשים את בני הנעורים באחריות לכל הרע האנושי. “הנוער איננו מושחת” יצר לב האדם איננו רע מנעוריו” לא מנעוריו ישאף האדם אל הרע. בזמנים רגילים” מספר המבוגרים השואפים אל הרע הוא רב ממספר הצעירים. המבוגרים” ולא הצעירים” הם הפקחים החכמים בעיניהם” השטופים בתאווה ורדיפת ממון” הלועגים לכל שאיפה ואידיאל ורואים בהם ‘חלומות נעורים’. משאדם מתבגר ויוצא מכלל נער הוא לומד להסתגל ולהיכנע” אבל הוא נכנע לדרישות התאווה והאנוכיות. בזמנים רגילים” עיקר נצחונו של הרע הוא אחרי גיל הנעורים”.
אמנם צעירים עלולים לעשות כל רע מפני שטרם התרגלו להיכנע לעול מצוות. הם טרם למדו לאזן בין קבלת עול תורה ומצוות לבין עצמאותם. אבל “עצמאות זו היא היא השורש של האישיוּת המוסרית שלעתיד”. תכונת העצמאות היא הערובה שהנער לא ייכנע ללחץ הסביבה. הוסיף הרש”ר הירש” שה’ בחר בישראל לא מפני שהם כנועים אלא דווקא מפני שהם עם קשה עורף. עם קשי?ת העורף שלהם ועצמאותם” הם יבחרו בטוב וילכו בו.
“הקב”ה נטע בלב כל אדם את השאיפה לעצמאות כדי לחשל את אופיו בדרך הטוב. עצמאות זו מתגלה תחילה כ’נעורים’: הצעיר משלח רסן” ‘מנער’ ופורק את העול. אך משהוא מגיע לכלל הכרה שתכלית המצוה היא חירות ולא הגבלה” הרי הוא מתמלא התלהבות נעורים ונודר להתמסר לכל אידיאל נעלה”. רוח הנעורים” שאיננה כנועה אלא עצמאית” היא הערובה לצמיחת צעירים אידיאליסטיים שמתמסרים לתיקון עולם במלכות ש-די.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.