מצטער?!

אחת ההלכות יוצאות הדופן בכל התורה כולה” שייכת למצות הסוכה עליה נאמר” וכך פסק השו”ע להלכה (או”ח תרמ” ד): “מצטער פטור מן הסוכה”. הלכה זו עקרונית כל כך” עד כדי כך שהרמ”א הוסיף ופסק (או”ח תרלט ז) “וכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם” אינו מקבל עליו שכר” ואינן אלא הדיוטות”.
מדוע? מה יש בה במצות הסוכה שהמצטער פטור ממנה” להיכן ‘נעלמו’ ההדרכות המקובלות – “כל המוסיף מוסיפין לו”” ו”המחמיר תבוא עליו ברכה” וכיו”ב?
מבאר הרב קוק (שמונה קבצים ז קלט) ששבעת ימי חג הסוכות שונים במהותם מימי השנה כולה ומעולמנו זה בכלל. בעולמנו שלנו” פעמים רבות ישנה לכאורה סתירה בין הרצון האלוקי” המתבטא בקיום המצוות” לבין המציאות המעשית בפועל. פעמים רבות הנפש האנושית לא מגלה את ההתאמה בין הרוחני לחומרי” בין האלקי לטבעי. במצבים שכאלה” אנו מצווים פעמים רבות” להתגבר על יצרנו” וטבענו” ולהכניעו מפני האמת האלוקית המוחלטת העומדת מעל הבנותינו” הרגשותינו ותחושותינו המוגבלות” החלקיות” וגם השקריות. ההכנעה וההתגברות המסבות לנו צער וכאב” דווקא הן מקנות לנו את אמונתנו ומפנימות אותה בתוכנו. וכלשונו שם “אי אפשר לעמוד על בסיס החיים שבקדושת האמונה” כי אם בצער ומכאובים” ואע”פ שמיצר לי… דודי לי…”
לעומת זאת” חג הסוכות הוא זמן מעין עולם הבא” לעתיד לבוא שבו תתגלה ההתאמה המלאה בין רצון ה’ לרצוננו שלנו” עד כדי כך שנחיה את שניהם כדבר אחד ממש. במצב אמיתי” עליון ואידיאלי שכזה לא יהיה שום צער” כאב” וקושי” בהתאמתנו אל הערכים האלוקיים” ולהפך” האדם יהיה כלי מוחלט להופעת ה’ בתוכו” מה שימלאהו נחת עונג ושמחה שלמה” שהרי זה טבעו וזו עצמיותו” וכך כתב (שם) “סוכה מפתחת את העולם” את הזמן ואת הנפש ליסוד הטבעי שבאמונה ברוחב קדושתה” ובעילוי החיים והעולם אין מקום לצער במצוה” כי כל מה שהוא שווה עם הטבע הכללי (האלוקי) הוא תמיד מיושר בנחת ועונג…”
שבע”ה נזכה לשמוח שמחת חג הסוכות באמת מעין שמחה שלעתיד לבוא” שהרי “מצטער פטור מן הסוכה”…