הרגלי שינה – המשך

במאמר הקודם כתבתי כי רוב ההורים שואפים שילדם יפתח הרגלי שינה באופן עצמאי ורגוע” ללא אירועים מיוחדים לפני ולא במהלך הלילה. כאשר עוסקים בנושא השינה חשוב לזכור כי הצורך לישון אצל ילדים הוא כמו הצורך לאכול. ילדים צריכים ללמוד לישון ולהירדם כפי שהם צריכים ללמוד ללכת או לאכול בעצמם” ולכן יש להרגיל את התינוק לישון במיטה כדי שהוא יפנים ויבין שהמיטה היא מקום שינה. ילדים לומדים להירדם ולהרגיע את עצמם” ופעולות יזומות של הורים כמו נדנוד עלולות להפריע לילד ללמוד מה נכון וטוב לו” הורים צריכים לסמוך על הילד שהוא יודע איך לישון.
מחקרים מראים כי ככל שהורים מסייעים לילד להירדם כך הוא יתעורר במהלך הלילה” ובכל פעם שהוא מתעורר הוא יבקש את אותה עזרה כדי שיוכל לשוב ולהירדם.
כדי להרגיל ילד לישון חשוב לאמץ טקס של הליכה לישון מגיל ינקות בשעה קבועה. רחצה” אכילה” חיבוקים ונישוקים” סיפור או שיר. נוכחות הורים רגועה וסבלנית תקל מאד על תהליך ההירדמות. העקביות והיציבות בשגרת הטקסיות מחזקת את הביטחון והאמון של ילד בסביבה. הוא חווה את הוריו אכפתיים ומתחשבים בצרכיו. ילד עייף הוא ילד מצטער” הגוף שלו מתייסר” הוא מתמלא כעס על הוריו ושופט אותם בצורה שלילית.
בעיות סמכות מתעוררות בעיקר בתהליך השכבת הילדים. הורים אינם בטוחים בעצמם” מהססים” לא ברור להם אם הילד עייף או לא בטוחים מה הדרך הנכונה לנקוט שיש לנקוט בה” ומאפשרים לילד להחליט לפי ראות עיניו. לילדים אין שיקול דעת נכון ובוגר לגבי חשיבות השינה.
השינה היא משמעותית מבחינת התפתחות הילד. אנחנו מלמדים את הילד להקשיב לעצמו” לחוש את הצרכים שלו ולהכיר את הגוף והנפש שלו” להידבק באמת שלו. התערבויות חיצוניות בתהליך השינה מקלקלות את המנגנון הטבעי והישר” והוא יפתח הפרעות שינה” שיתבטאו מאוחר יותר ” גם על ידי שימוש בשינה כבריחה – כמקום מקלט כדי לא להתמודד עם הקשיים” בתרדמה של שלווה מדומה. היכולת של הילד להתחבר אל עצמו ולחוות את מה שהוא מרגיש מתפתחת גם דרך השינה. הרב קוק כותב באורות התשובה כי בתשובה הטבעית ישנם שני חלקים: תשובה טבעית גופנית ותשובה טבעית נפשית “הגופנית סובבת את כל העבירות נגד חוקי הטבע… שסוף כל הנהגה רעה הוא להביא מחלות ומכאובים…”. הפרעות שינה אצל ילדים פוגעות גם גופנית וגם נפשית. ולכן יש לעשות הכול כדי לשמור על חוקי הטבע למען ישוב ויחיה וישובו אליו החיים ברעננותם.