סתירות ומורכבות בספר קהלת

הגמרא (שבת ל ב) מספרת שחז”ל רצו לגנוז את ספר קהלת כיוון שמצאו בו סתירות. ה”אבן עזרא” (בפירושו לקהלת) ערך רשימה ארוכה של הסתירות בספר” אבל חז”ל הזכירו שתי סתירות בלבד!! “כתיב ‘טוב כעס משחוק’ וכתיב ‘לשחוק אמרתי מהולל’. כתיב ‘ושיבחתי אני את השמחה’ וכתיב ‘ולשמחה מה זו עושה’ “. סתירה אחת היא ביחס לשחוק ולכעס” והשנייה ביחס לשמחה.
הבחירה בשני נושאים אלו – כעס ושמחה – מפתיעה. האם אלו הנושאים החשובים ביותר בחייו של המאמין?! האם סתירות אלו מצדיקות לגנוז ספר שלם? וחוץ מזה” האם סתירות מפחידות אותנו כל כך? בית המדרש עוסק כל הזמן בסתירות ובפתרונן” בעזרתן הוא מחדש חידושים” מגדיל את התורה ומאדירה. הסתירות מַפרות את המחשבה” מביאות את הלומד להעמיק. הן מעידות לרוב על מורכבות שהיא סימן לבגרות מחשבתית. מדוע נבהלו חז”ל משתי סתירות בספר קהלת?
התשובה היא” שיש סתירות שמפרות את המחשבה” ויש סתירות שיוצרות מבוכה ובלבול. הן מותירות את האדם קרוע” ללא כיוון ברור בחיים. גישה מורכבת לחיים היא ברוכה בהראותה את מגוון צדדי החיים” כל עוד היא איננה מבלבלת את האדם ומסבכת אותו” כל עוד הוא איננו נבוך ונקרע בין כיוונים סותרים.
סתירות מהותיות בלתי פתורות אינן משתלבות עם התורה” מפני שהתורה מבקשת להציג תמונה אחדותית של החיים” להורות לאדם דרך אחדותית מתוך המבט האלוקי האחדותי” ה’ אחד ושמו אחד. מטרת התורה להדריך את האדם לנצל את כוחותיו לקראת מגמה אחת ברורה. “כל מעשיך יהיו לשם שמים”. אם בדרך לימוד התורה” מתגלות סתירות הן צריכות לבוא על פתרונן. זה לא מחייב לאמץ גישה פשטנית ושטחית. גם גישה מורכבת באה בחשבון ובתנאי שהיא מאפשרת ליצור סינתזה בין הצדדים השונים. לעומת זאת” סתירות עמוקות בהשקפת העולם משתקות ומבלבלות.
הסתירות שגילו חז”ל בספר קהלת אינן עוסקות בסוגיות שוליות אלא בסוגיה מהותית ביותר: ביחס אל העולם” אל המציאות” אל הבריאה. ההערכה החיובית לכעס (“טוב כעס משחוק”) ושלילת השמחה (“ולשמחה מה זה עושה”) בספר קהלת מעידות על יחס שלילי לחיים. אין על מה לשמוח בעולמנו אלא רק לכעוס! זוהי פסימיות במיטבה. מנגד” הפסוקים “ולשחוק אמרתי מהולל” “ושבחתי אני את השמחה”” מלמדים על יחס חיובי ואפילו אוהד לחיים. טוב לחיות” אפילו בשמחה. אופטימיות במיטבה!
על סתירה כזו אי אפשר לדלג. ראיה מורכבת של החיים איננה מצדיקה אותה. לשאלה האם עולמנו טוב או רע נדרשת תשובה אחת” ולא שתי תשובות הפוכות. לכן” סברו חז”ל שצריך לגנוז את ספר קהלת.
ובסוף כידוע” חז”ל לא גנזו את ספר קהלת” מה שמלמד שהם מצאו דרך ליישב את הסתירה. הם הגיעו למסקנה שאין כאן סתירה מהותית אלא ביטוי לגישה מורכבת שיכולה להכיל את שני הצדדים. כיצד? את הסתירה ביחס לשמחה תירצו חז”ל כך: “‘ושיבחתי אני את השמחה’ – שמחה של מצוה” ‘ולשמחה מה זו עושה’ – זו שמחה שאינה של מצוה”. מבאר הראי”ה קוק זצ”ל (עין איה שבת פ”ב צח)” שהשאלה העקרונית שעמדה לדיון בספר קהלת היא היחס לנטיות טבעיות אנושיות גסות. הדוגמה שקהלת הזכיר היא השמחה שהיא טבעית לאדם. “האדם הבריא בנפשו וגופו יהיה תמיד עלז ושמח” וזאת היא הצורה הטבעית של הנפש הבריאה”. אבל השמחה הטבעית ניטשטשה והיא שטחית” חסרת טעם” לרוב דמיונית וגסה” ומביאה את האדם למפח נפש. תעיד על כך שמחתם של ילדים ובני נוער!!
אז מה לעשות? יש שטוענים שאם השמחה הטבעית מזיקה לנפש האדם” יש לדכא אותה ולבטלה. אחרים טוענים שאי אפשר לעקור נטיות נפשיות טבעיות” לכן יש להשלים עם קיומן ולחיות איתן כפי שהן (זו גישה אלילית). קהלת הזכיר את שתי הגישות” זו ששוללת לגמרי את השמחה וזו שמשלימה איתה כפי שהיא. לכן חז”ל חשבו לגנוז את הספר” עד שהבינו שקיימת אופציה שלישית: לא לעקור את הנטייה הטבעית של השמחה” כיון שהיא מתנה אלוקית” אבל גם לא להיכנע לה” אלא לכוון אותה ולעדן אותה” לנצל אותה עבור מטרות חיוביות: תורה ומצוות. הוי אומר: אין לדכא את הטבע האנושי אבל אין להשלים עם טבע אנושי בוסרי וגס. הדרך היא לכוון אותו לכיוונים ערכיים קדושים.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.