האדמו”ר רבי שמחה בונים מפשיסחא

“אתה בחרתנו מכל העמים ורוממתנו מכל הלשונות- הפירוש” כי כל מעלות שבעולם- יכולים בני אדם לפרט בלשונם. אבל מעלות ישראל” דהוא חד עם קוב”ה כביכול- הוא מרומם מכל הלשונות” עד שאי אפשר בשום אומה ולשון לפרט ולפרש מעלת ישראל הקדושים. וזה שאמר ‘ורוממתנו מכל הלשונות’- שאין לשון בעולם שיוכל לומר ולבאר מעלת ישראל” מחמת שמעלתו הוא גבוה ומרומם מאד נעלה” (מתוך ספרו “קול שמחה”” ליקוטים)
“טוב לאדם שיהיו לו שני כיסים. בכיס אחד יהיה פתק ובו כתוב: בשבילי נברא העולם” ובכיס השני יהיה פתק ובו כתוב: ואנכי עפר ואפר” (מרגלא בפומיה)
ר’ שמחה בונים בונהרד” נולד בשנת ה’תקכ”ה בוודיסלאב שבפולין. לאביו ר’ צבי “המגיד מוודיסלאב”. בצעירותו עבד כמשרת בביתה של משפחה עשירה” ולאחר מכן פנה ללימודי רוקחות. לאחר נישואיו עם הרבנית רבקה” דבק ב”חוזה” מלובלין” ר’ יעקב יצחק הורביץ” והפך לתלמידו המובהק. בהמשך הצטרף לחצר שהקים “היהודי הקדוש”” בפשיסחא. לאחר פטירת היהודי הקדוש” בשנת ה’תקע”ד” נתמנה ר’ שמחה בונים לאדמו”ר פשיסחא. כעבור כמה שנים” הצטרף לבית פשיסחא אחד מעילויי פולין – ר’ יצחק מאיר אלתר” לימים – מייסד חסידות גור ובעל חידושי הרי”ם.
חסידות פשיסחא היתה אבן שואבת לאלפי חסידים” מכל שכבות העם. גם בחוגי המשכילים שררו אהדה וכבוד כלפי האדמו”ר העמקן והמשכיל. ר’ שמחה בונים הסתייג מהתלות של החסידים ברבי” וכך כתב: “הן אמת שהחסידים יש להם שפלות ונעשו כאין. אך צריך לקבל את אלוקותו ואחדותו ית’ במקום שביטל את עצמו ונשאר המקום פנוי. כי מה מועיל שפלותו וביטולו” אם לא להשרות בו אדנותו ית’ במקום הנ”ל?!” (קול שמחה” ליקוטים)
והוסיף תלמידו הגדול בעל חידושי הרי”ם: “אם החסידים אינם רוצים” גם הצדיקים לא יוכלו לעזור” כי היגיעה – שכל אחד יתייגע בעצמו בתורה ובמצוות.. ועל זה נאמר ‘אל תבטחו בנדיבים… אשרי שאל יעקב בעזרו’. ובאמת בפשיסחא היה ר’ שמחה בונים מעיין הרבה בזה” אם לא היה טוב יותר לבטל את ההנהגה הזאת” כי החסידים סומכים עצמם יותר מידי על הצדיקים ולכן אינם בעצמם” (חידושי הרי”ם” עמ’ שנ”ד)
וכך מסכם ר’ שמחה בונים את המשל הידוע של האוצר תחת הגשר: “כל אברך צריך לידע” כי ע”י בואו אל הצדיק והרבי – נתוודע לו” שהאוצר אין לו לחפש אצל הרבי” רק בביתו” ויהי בנוסעו לביתו – שם יחפש ויחפור עד מקום שידו מגעת” ויגעת ומצאת תאמין” כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו – אצלו ממש. והבן ודפח”ח” (שמחת ישראל עמ’ מ”ז)
חסידות פשיסחא העצימה את השאיפה להשתלמות ולהתקדמות כערך” וכפי שכתב ר’ שמחה בונים: “ישמח לב מבקשי ה’. טבעו של האדם” כשהוא מחפש אבידה – הוא בצער” ורק כשמוצא את האבידה הוא שמח. אולם מבקשי ה’- תמיד בשמחה” גם כשמבקשים אותו אע”פ שטרם השיגוהו”.
עקב פתיחותו הרבה של ר’ שמחה בונים” ופריצת הדרך הרוחנית שהתווה” קמו לחסידות פשיסחא מתנגדים רבים” בעיקר מקרב תלמידיו האחרים של החוזה מלובלין” עד שרצו להחרימה. אך בויכוחים היתה יד תלמידי ר’ שמחה על העליונה.
מידת הענווה קיבלה מקום מרכזי בתורת פשיסחא. ר’ שמחה בונים היה דורש: “האות יו”ד” היא הקטנה שבאותיות. מכאן אתה למד” שיהודי חייב לראות את עצמו קטן מחבריו. ועוד” יו”ד שגדל למעלה ממידתו- יצא מכלל יו”ד…”
חסידות פשיסחא גדלה מאד במשך השנים” וממנה יצאו החסידויות הגדולות שבפולין: גור” קוצק” אלכסנדר” איז’ביצא” ראדזין” אמשינוב ועוד.
האדמו”ר ר’ שמחה בונים מפשיסחא” נפטר ביום י”ב באלול ה’תקפ”ז” השבוע לפני 186 שנים. הוא נטמן בפשיסחא” בסמוך לרבו “היהודי הקדוש”. הצדיק הגדול ר’ שמחה בונים מפשיסחא. זכותו תגן עלינו” אמן.