ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: תולדות
פרשה נוכחית: ויצא
פרשה הבאה: וישלח
 


ציצית תכלת

הרב שלמה אבינר


שאלה: האם להטיל ציצית תכלת שנתחדש עתה?
תשובה: כיוון שיותר מאלף שנה אין לנו תכלת, ברור שחידוש הלכה כזו צריך להיעשות על ידי גדולי הדור. עינינו רואות שכמעט כל גדולי הדור אינם מטילים תכלת בציציותיהם הרי שההלכה הוכרעה, ומי שינהג בפרהסיא נגד מנהגם, תהיה בזה בעיה של יוהרא, כלומר יהירות דתית כאילו הוא חכם יותר וצדיק יותר מהם. אם כן, אין כאן בירור אם להטיל תכלת או לא, אלא בירור למה גדולי ישראל שוללים.
בתוך הדיונים הארוכים, ניתן להבחין בשלושה מסלולי שלילה עיקריים:
א. פסיקה שוללת מכללא של אלף שנה.
ב. אי הסתמכות על הוכחות בשחזור מסורת.
ג. חולשת ההוכחות.

א. בזמנו, כאשר חידש האדמו"ר מראדזין את הזיהוי הראשון, כלומר דג הדיונון, הוא הביא את תשובתו של הגאון ר' יוסף דוב מבריסק בעל 'בית הלוי', שאם החילזון היה ידוע וגם אופן הפקת הצבע היה ידוע כל הזמן שפסקה התכלת מישראל, ובכל זאת לא הטילו אותו בציצית, זה כאילו יש לנו מסורת שזה לא החילזון שעליו דיברו חז"ל. ואפילו נרבה הוכחות כחול הים, הן לא יועילו נגד ההנהגה למעשה של כלל ישראל.
הביא דבריו הג"ר אברהם שפירא בספר הלכות ליל הסדר לרב הררי אגרת א' והוסיף שעצם הדבר שהחילזון ידוע ולא נהגו בו, זו הוכחה שאין זה החילזון של התורה, כי בשום אופן לא יתכן שיש חילזון וישראל לא ימסרו נפשם לחפש ולבדוק כדי לא לבטל מצוות תכלת מן התורה. ורק אם לא היה תכלת במציאות, יש מקום לברר ולחפש את הזיהוי. וסיים, שהיסוד הזה הוא מה שאמרו חז"ל: ישראל, אם אינם נביאים, בני נביאים הם, ולא יימלט ולא יימנע שקדושת התורה לא תאיר נפשם לקיים המצווה כפי שנצטוו.
וכן הביא הג"ר יוסף שלום אלישיב את דברי בית הלוי לגבי התכלת של ימינו, וגם ציין שהזיהוי של האדמו"ר מראדזין לא התקבל, וכן הזיהוי של הג"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ומנַיין לנו שהזיהוי העכשווי לא יתבטל כמו קודמיו (קובץ תשובות ח"א ב).

ב. הג"ר יוסף דב סולובייצ'יק הביא את דברי בית הלוי בצורה קצת אחרת: "מאחר שנפסקה המסורת בדבר זיהוי החילזון, שהרי זה כמה דורות שאין אנו יודעים הי ניהו דג חילזון, אפילו הצלחנו לשחזר ידיעה זו על ידי הוכחות טכניות מדעיות ומופתים ברורים, מכל מקום לא תוכל ידיעה זו להיכנס עוד בכלל המסורת, ואי אפשר לנו לפסוק בזה לדינא על פי ידיעה זו בלי מסורת הלכתית" (נפש הרב נב-נג). כלומר אי אפשר לשחזר מסורת שאבדה, ביחס לחפץ של מצוה או של עברה, בעזרת הוכחות, אלא דרך מסורת רציפה של מי שראה במו עיניו.
זה דומה קצת לעניינים שנפסקים על פי עדי ידיעה, כגון דיני ממונות,לעומת עניינים שצריך עדי ראיה, כגון דיני נפשות או קידושין.
הנוסח של בית הלוי שהובא לעיל, חריף יותר מזה המובא על ידי האדמו"ר מראדזין. כי אצל האדמו"ר מראדזין אין התנגדות עקרונית להוכחות שונות, אבל הן נדחות מפני שרצף השנים בלעדיו מהווה מסורת שלילית, אבל אילו החילזון היה נעלם אלף שנה, היה מקום להוכחות. אבל הגרי"ד סובר שגם אז, אי אפשר לסמוך על הוכחות כי צריך מסורת.

ג. ההוכחות של הזיהוי החדש רחוקות מלהיות סופיות. אצל רבותינו התנאים והראשונים, מופיעים שבעה סימני היכר של חלזון התכלת:
1. יש לו קונכיה. שבת עה א.
2. יש להפיק את הצבע מחילזון חי. שם.
3. הוא עולה מן הים אחת לשבעים שנה, כלומר באופן נדיר. מנחות מד א.
4. דומה לדג. שם.
5. סממיות מכישות אותו והוא מת. ספרי זאת הברכה יג.
6. הצבע שחור כדיו. רמב"ם ציצית ב ב.
7. הוא עצמו כמו חול ים. שם. כחול ולא לבן.
עכשיו אם נבדוק את הזיהוי החדש של הארגמון, נגלה:
א. אכן יש לו קונכיה.
ב. מהרבה חלזונות אכן חייבים להפיק את הצבע מיד, אבל דווקא מהארגמון אפשר לייבש ולהפיק אחרי זמן רב.
ג. הארגמון אינו עולה מן הים אלא דבוק לקרקע. וכן אינו נדיר אלא נמצא בכל נמלי הים התיכון בטונות לשם אכילה.
ד. הוא אינו דומה לדג.
ה. קונכייתו קשה וסממיות אינן יכולות לפצחה אלא צריך פטיש.
ו. הצבע היוצא ממנו הוא שקוף (רק משחיר בשמש).
ז. הוא לא כחול אלא לבן.

תומכי הזיהוי משתדלים לתרץ את כל הקושיות האלה, אבל אי אפשר להגדיר זאת כזיהוי ודאי.
בכלל, יש לדעת שכל השערה מדעית, חותם הספק טבוע בה. עלולות להתגלות עובדות חדשות אשר ישנו את פני ההשערה, וכל איש מדע המנסח תיאוריה, מקדים בזהירות: במצב העכשווי של ידיעותינו.
ולכן נסכם בדברי הג"ר יהושע מקוטנא בתשובתו לאדמור מראדזין: התכלת נגנז כבר מאה שנה, ופשט לשון האר"י ז"ל מסכים עם זה שאין תכלת אלא בזמן בית המקדש, ומן השמים הוסתר.

ועיין עוד בערוך השולחן או"ח ט ד. ספר פסקי תשובות ח 2. קונטרס תכלת וארגמן לרב אדלר. בין תכלת לארגמן מכון דרך התורה. עיטורי כהנים 140. 144. 174. 200. 232. 244. שו"ת שאילת שלמה ד יב-יג-יד-יז-יח-יט-כ.

וכתב החיד"א: "כתב הרב המקובל החסיד מוהר"ר יעקב צמח זצ"ל מהרב זצ"ל: צריך להסתכל בציצית כאילו יש בו תכלת, כי אף שאין לנו תכלת, אותה ההארה לא נפסקה, אין התכלת מעכב את הלבן" (דרכי יוסף או"ח ח ס"ק ד).



תגיות: תכלת בציצית | מצות ציצית



מאמרים נוספים מעלון פרשת כי תצא התשע"ג:
השיבנו ה' אליך ונשובה - הרב דב ביגון
סמכות הורית (סיום) - הרב אלישע אבינר
לקט ושכחה בקיבוץ כנרת ? - הרב יואב מלכא
מְגִלַּת יָעֵל / חֵלֶק א - הרב שלמה אבינר
עמלק - הרב דוד לנדאו
מלחמת היצר - הרב חנוך בן פזי זצ"ל
המלחמה בזיוף וירושת הארץ - הרב אלישע וישליצקי

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: