ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


תחינה ובחינה

הרב חנוך בן פזי זצ"ל

משה רבנו מלמדנו א. מהי התפילה הרצויה ב. חובת האדם לבחינה עצמית מתמדת.
בפרשתנו נאמר: "ואתחנן לה' בעת ההיא לאמור". לא בכדי בחר משה בלשון תחינה לתפילתו. שהיא אחת מעשר לשונות תפילה כמובא בספרי, ואלו הן: שוועה, צעקה, נאקה, רינה, פיצור, קריאה, ניפול, פילול (תפילה), פגיעה, תחינה.
אוה"ח מוכיח בפסוקנו מהו המרשם לתפילה המתקבלת לפני בורא עולם, ומציג ארבעה תנאים להצלחת התפילה, הרמוזים בפסוק הראשון.
א. ואתחנן - בתחנונים, "כעני העומד על הפתח, כדרך אמרו 'תחנונים ידבר רש' (משלי יח' כג') וכפסק השו"ע (או"ח צח' ג ) 'יתפלל דרך תחנונים, כרש המבקש בפתח' כמאמר דוד המלך 'תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" (תהילים קב' א').
ב. אל ה' - "שיבקש ממקור הרחמים", שם הוי-ה היא מידת הרחמים (ועיין תניא א' פרק מה').
ג. בעת ההיא - בחירת זמן התפילה. "כדרך אמרו ואני תפילתי לך ה' עת רצון" (תהילים סט' יד'). תפילה פועלת בכל עת ובכל שעה, אך ישנם זמנים סגוליים ביום ובשנה אשר שערי שמים פתוחים ומתקבלים ביתר קלות, כעשרת ימי תשובה, במעברים מלילה ליום, מחול לשבת וכד'. בזמנים אלו זוכים לעת רצון (עיין רש"י ברכות ח ד"ה עת) "ומי יודע עת הרצון כמשה רבנו".
ד. לאמור - דברים ברורים. אוה"ח: "שתהיה תפילתו מפורשת ולא תהיה סובלת פירוש בלתי הגון. וכמעשה שהובא באסתר רבה ז' כד'".
אדם שהלך בדרך ונפצע ברגלו, ביקש מה' שיגיע חמור, הגיע נכרי שאתונו המליטה עיר, והכריחו לשאת את העיר על גביו. אמר ההלך: כל זה הגיעני שלא פירשתי תפילתי כדבעי. היה עלי לבקש שיזדמן לי חמור לרכוב עליו.
באשר לחובת האדם לבחינה עצמית מתמדת, הקב"ה אומר למשה (ג' כח') עלה ראש הפסגה ושא עיניך... כי לא תעבור..." ומיד לאחר מכן אומר משה לבני ישראל: "ועתה ישראל שמע אל החוקים... ובאתם וירישתם את הארץ, לא תוסיפו על הדבר, אשר אנכי מצווה, ולא תגרעו ממנו...".
וקשה, מה הקשר בין עניין אי כניסתו של משה לארץ, לבין הציווי: לא תוסיפו ולא תגרעו, ובמיוחד במילת הקשר 'ועתה' המחברת את שני החלקים?
משה רבנו מלמד את ישראל כי לבד מהתפילה, יש לו לאדם לערוך בירור עצמי ולבחון את מעשיו. והוא עצמו נכשל בשני מקרים, האחד ב'לא תוסיף', בפעילות יתר בעניין הכאת הסלע, ה' אמר לו לדבר והוא הכה, וחשב לעשות המצוה בזריזות גדולה, וחסרון שני אומר משה נכשלתי ב'לא תגרעו "בעניין זמרי ששגג ולא נתאמץ לעשות דין, קנאים פוגעים בו. ולא קידש ה'."
השילוב בין בירור פנימי לבין פניה לה' יתברך הוא המרשם לעלייה רוחנית ולקבלת תפילותינו. ודורשי רשימות כבר אמרו חודש אב = אלול בא.



הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: