נחמו נחמו – פעמיים. אין זו סתם חזרה של מילים” אלא יש עניין לנחם בכפליים” כפי שנמצא אצל חז”ל. מדובר על מצב של חיסול הגלות” והדברים מסובכים מאוד” כמו עכשיו אצלנו. הדברים מסובכים בכפליים ויש צורך בנחמה בכפליים: נחמה כלפי חוץ בעניין יחסינו עם הגויים” ועוד יותר כלפי פנים” בעניינים הפנימיים של עם ישראל.
במהלך האלוהי הזה של “נחית בחסדך עם זו גאלת”” ריבונו של עולם מסדר לנו לפעמים עזרה מגויים מסויימים. אחר כך מתברר שכל החסד הזה” “חסד לאומים חטאת” [1]. זהו התוכן של הפסוקים הראשונים. חסד הגויים – איזו ממשות יש לו? הרי “כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה”. כל חסדו “משענת קנה רצוץ”” ובכל זאת ריבונו של עולם מסבב נפלאות על משענת הקנה הזאת. ריבונו של עולם מנחה אותנו בחסדו דרך “חסד לאומים חטאת”. פלאי פלאים! יש ספר “שיחו בכל נפלאותיו” על מלחמת ששת הימים” בו הוא מראה איך בכל פרט ופרט של מעשי הגויים היו נסים ונפלאות שהצטרפו למעשה ד’ הגדול אִתנו. וכמובן במצבים כאלה ש”כל חסדו כציץ השדה”” מתבלבלים; אז באה נחמה: “ודבר אלהינו יקום לעולם”.
כל זה אמור לגבי המצב כלפי חוץ” אבל יש סכנות קשות יותר: סיבוכים לגבי מה שנעשה אִתנו בפנים. זאת הדאגה הגדולה. כל הפרעות הגויים מבחוץ אינן מגיעות לדרגת ההפרעה של הסיבוכים שבפנים. יש מצב של התרגלות לטומאת ארץ העמים” של תסבוכת ההתבוללות וההשתקעות בטוּמאת הגלות. איך משתחררים מכל זה? זה לגמרי לא פשוט! מה יהיה בתוכֵנו” מה יהיה עם מצב העם הזה? נכון שכל הגויים שעוזרים לנו – “כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה”” אבל יותר קשה מזה הוא “אכן חציר העם” “יבש חציר נבל ציץ”. יבש” יבש. לכן מופיעה ההתנחמות בכפליים “ודבר אלהינו יקום לעולם”” גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים. דבר ד’ “קורא הדורות מראש” מגיע אלינו ומחיה אותנו משני הצדדים האלה יחד. “ונתתי רוחי בכם” [2]. ורוח זה הוא “רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ד'”. רוח זה נמשך מדבר ד’ היסודי של התורה מן השמים” “נתן לנו תורת אמת”. ככל שנשקוד בתורה” נרבה אור תורה בתוכֵנו ומתוכֵנו אל כל מלוא רוחב הארץ” ונזכה ל”ונתתי רוחי בכם” [3].
מקורות:
[1] משלי י”ד ל”ד.
[2] יחזקאל ל”ז י”ד.
[3] ע”פ שיחות הרצ”י דברים עמ’ 137-141.
