כשל כפול !

פרשת חטא המרגלים מהדהדת באוזנינו ומופיעה בחיינו לאורך כל ההיסטוריה.
חטא זה טומן בחובו את המפגש ה’בעייתי’ שלנו עם ארצנו ואז ועד ימים אלו ממש.
מה היו הסיבות לחטא? אלו סיבות שעלינו לתקן” ועד שלא נתקנן נמצא את עצמנו במצבו של דור יוצאי מצרים המסתבך ב’מדבר’ של אז ושל היום” על כלל משמעויותיו והשלכותיו.
מהתבוננות בפסוקי התורה ובמפרשיה” נראה שאפשר לחלק את כלל ההסברים והשיטות על חטא המרגלים לשני כשלים מרכזיים” החוזרים ומופיעים מאז ועד היום:
א. חוסר הבנה את ערכה של ארץ ישראל עצמה” מבחינה רוחנית וחומרית והקשר שביניהן.
ב. חוסר אמונה ביכולתנו” עם ישראל” לכבשה ולרשתה אל מול מתנגדינו ואויבינו מבחוץ.
הכשל הראשון נובע מכך שארץ ישראל כלפי חוץ נראית כשאר הארצות ממש: חבל ארץ חומרי” עם תנאי אקלים ואוצרות טבע וכד'” וכשאלתו של הכוזרי (ב ט) “מה שאמרת עַם האלוה (עם ישראל כעם נבחר) כבר נתברר לי” אולם מה שאמרת ‘בארץ האלוה’ (ארץ ישראל כארץ הנבחרת) קשה לי לקבל זאת”.
קושי זה נובע מהתפיסה השטחית שערכים ואידיאלים אלוקיים יכולים להופיע באדם בעל הבחירה החופשית” אך לא בפיסת קרקע דוממת-מתה שלכאורה אינה אלא כלי ואמצעי לחיי האדם ופיתוח חייו בה. על פי תפיסה זו ארץ ישראל אינה אלא עוד נדל”ן המשמש לצרכים כאלו ואחרים” צרכים המשתנים בהתאם לתקופה ולפועלים בתוכה” מבחינה רוחנית – אמצעי ללימוד תורה וקיום מצוותיה התלויות בארץ – או חומרית מעשית כביטחון כלכלה ועוד.
טעות זו של אי ‘ידיעת הארץ’ נובעת מחוסר בהבנת ערכה האלוקי והתאמתה מכוח זה לעם ישראל בלבד” מחוסר הבנה שהערך האלוקי המופיע באדם מישראל” הוא הוא הערך האלוקי המופיע באדמה הישראלית. וכדבריו של הרב קוק בפתיחת ספרו אורות – “ארץ ישראל איננה דבר חיצוני” קניין חיצוני לאומה רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה החומרי או אפילו הרוחני. ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה” חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה”.
רק מתוך הכרת ערכה וידיעתה באמת של הארץ” ארץ ישראל” בה שוכן ה’ באופן קבוע (וכדבריו המפורסמים של הב”ח) מבינים אנו שהקשר אליה איננו רציונלי” ואיננו ניתן להסבר בנימוקים חיצוניים ‘דתיים’ או ‘חומריים’ אלא זהו קשר מוחלט” ודאי ונצחי” קשר של חיים. וכאדם שלא מוכן בשום אופן לוותר על חייו” כך איננו יכולים לוותר על גרגיר מאדמתה. ללא הבנה זו קל מאוד ‘להמשיך הלאה’ ולהוציא ‘דיבת הארץ רעה'” על כל חסרונותיה הרוחניים והחומריים כ’ארץ אוכלת יושביה’ אז וחלילה היום. שהרי אין לנו שלג כבשוויץ” ולא פרנסה כבארה”ב ולא ‘אדיבות ונימוסים’ כבאירופה.
הכשל השני נובע מחוסר אמונתנו בהנהגת ה’ אותנו בכלל ובירושת ארץ ישראל בפרט” ירושה הדורשת מאתנו השתדלות רבה ומאמצים כבירים. כמלחמות וכד’ מצד אחד” ומצד שני הכרה ברורה ומוחלטת שה’ ‘נותן לנו את הארץ הזאת'” ועל כן על אף כל הקשיים והסיבוכים” לא מכוחנו אנו פועלים ומנצחים – אלא מכוח הנהגת ה’ המתגלה דרכנו.
נכון שעל פי החשבונות ה’ריאליים המציאותיים'” אי אפשר לכבוש את הארץ מידי ה’עמלקים’ וה’כנענים’ ‘הענקים’ וה’נפילים’ הצבאיים והפוליטיים של אז והמודרניים של היום. אך באמת” דבריו האמתיים של כלב “עלה נעלה… כי יכול נוכל לה”” “כי חפץ בנו ה’ ” – מכריעים ומגלים את סוד הקשר האמתי שלנו לארצנו” ומכוח כך את יכולתנו להתמודד עם כל מעכב ומפריע” מתנגד ומתנגש” כי ה’ בקרבנו והוא הנלחם לנו דרך מעשינו.
על כן נשתדל לתקן שני כשלים אלו על ידי לימוד ‘ידיעת הארץ’ לנו ולאחינו-עמנו” וכך נאזור כוח אל מול כל מבקשי רעתנו ונאמר יחד בלב שלם: א. “טובה הארץ מאוד מאוד” ב. “עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה”!