ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


מושגים מבלבלים- סיום

הרב אלישע אבינר

במאמר האחרון עסקנו בפרשנות המוטעית של בני הנוער לערך הפתיחות. רבים מהם מפרשים את הפתיחות שלנו כפסיחה על שני הסעיפים, כביטוי למבוכה רוחנית, המביאה אותנו לחלק את חיינו בין תורה לחילוניות, בין נאמנות לתורה לאורחות חיים חילוניים. פרשנות מוטעית זו מייחסת משמעות חילונית למעורבות החברתית, לשירות בצבא וללימודי חול, ולעוד רבים ממאפייני החברה הדתית הלאומית. לא כן! אלו יונקים מהדרכתה של תורה. הפרשנות המוטעית איננה מבחינה בין מעורבות חברתית ושירות צבאי, שהן מצוות ואולי חובות, לבין צריכת תרבות פנאי שמנוגדת לתורה.
מהו ערך הפתיחות? המוכנות להיפתח לעולמות רוחניים ונפשיים חדשים. לכל אחד יש עולם רוחני מסוים, תוצר החינוך והלמידה. הרחבתו והעמקתו אינן פתיחות. הפתיחות היא המוכנות לצאת מהשטח הרוחני הטבעי לקראת משהו רוחני "אחר", שונה.
על מה מבוססת הפתיחות?
א. על סקרנות אינטלקטואלית. סקרנות איננה אידיאולוגיה אלא תכונה נפשית. אבל סקרנות איננה בהכרח חיובית. זכורני שמו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל הפסיק את שיעוריו בישיבה לתקופת מה מפני שהרגיש שסקרנות מביאה חלק מהתלמידים להשתתף בשיעוריו. מה הפסול בסקרנות? היא חיצונית, היא שטחית. הסקרן מבקש לדעת מה קורה אצל שכנו ומציץ שם.
ב. הפתיחות המתוקנת מבוססת על דברי הרמב"ם "שמע את האמת ממי שאמרה", כלומר "קבל את האמת ממי שאמרה". זו איננה מציצנות מתוך סקרנות אלא מוכנות לשמוע "אמת" שעד כה לא היתה חלק מ"אמת" שלי, במטרה לקבלה ולאמצה.
פתיחות זו מניחה הנחה אידיאולוגית: קיימת "אמת" כלשהי מחוצה לי. אם אין "אמת" בחוץ, אין את מה לשמוע ולקבל. על גבי ההנחה האידיאולוגית הזו, באה הפתיחות: אני מוכן להיפתח לאמת זו ולקבל אותה.
לשם פתיחות, אין צורך להיות נבוך או מבולבל. קו רוחני ברור איננו סותר את ערך הפתיחות, מפני שביסוד הפתיחות מונחת הענווה. יש בי הרבה, ואולי אפילו הרבה מאוד, אבל אינני מושלם. לכן אני קשוב לכל מה שעשוי להשלים אותי. כתלמיד תלמידיו של משה רבינו יש בי הרבה - דרך ארץ, תורה ומצוות, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, עולם רוחני מופלא ועשיר מאוד. אבל אני מעוניין לשכלל את ה"אמת הגדולה" שלי על ידי הוספת חלקים שחסרים בה, שנשמטו ממנה בגלל חסרונותי. לכן, אני קשוב להלכי הרוח שמסביבי, אולי אמצא בהם משהו שיתרום לי. תחילת פנייתי היא פנימה, אחר כך אל סביבתי הקרובה - אל הזרמים הרוחניים בעם ישראל מימין ומשמאל, אל ה"חרדים" ואל החברה הישראלית הכללית, ובהמשך גם אל החברה האנושית הכללית.
יש שואלים כיצד ערך הפתיחות מתיישב עם הלאו "לא תתורו אחרי לבבכם" שפירושו לפי הרמב"ם שלא נתור אחרי מחשבות הלב אלא "נגביל את מחשבתנו", "הוזהרנו מלהיות חופשיים במחשבותינו" (ספר מצוות ל"ת מז, בתרגום הגר"י קאפח), "מפני שדעתו של אדם קצרה, ולא כל הדעות יכולות להשיג האמת על בוריו... אינו יודע המידות שידון בהן עד שיידע האמת על בוריו, ונמצא יוצא לידי מינות" (הל' ע"ז פ"ב). התורה אוסרת את חופש המחשבה ומגבילה אותה!! והיכן ערך הפתיחות?! כיצד זה מתיישב עם הדרכת הרמב"ם "שמע את האמת ממי שאמרה"? ועוד, כיצד מטיל הרמב"ם ספק בכושר השיפוט שלנו, לאן נעלמה אמינות השכל שהרמב"ם החשיב כל כך?!
התשובה מצויה בדברי הרמב"ם עצמו: "לא תתורו" אוסר לחשוב רק מחשבות ה"נוגדות לדעות שהתורה הביאה" (סהמ"צ), "כל מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על ליבנו" (הל' ע"ז), כגון להטיל ספק באמונה בייחוד הבורא, באמיתות הנבואה ובתורה מן השמים. ההתעניינות במחשבות הסותרות את התורה ואינן יכולות להשלים אותה, איננה מובילה ל"שמע את האמת ממי שאמרה", מפני שרק אמת שעשויה להצטרף לתורה, צריכים אנחנו לשמוע ממי שאמרה. הסקרנות לחכמה שאינה יכולה לתרום להשלמת האמת התורנית, היא עמל סותר ואף מסוכן. למרות הערצתנו הגדולה לכוחו של השכל, הוא איננו חסין מטעויות. לכן, העיסוק בדעות הנוגדות את התורה באמת לא של חופש מחשבה זהו משחק באש, חסר תועלת. עליו נאמר: "לא תתורו אחרי לבבכם", ולא על פתיחות אחראית המבקשת להוסיף אמיתות לאמת הגדולה והעיקרית של התורה.

לתגובות: [email protected] . לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - evavot.org.ill באתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: