התמודדות עם קשיי למידה: הרבנית הדסה גאלי

במערכת החינוך מתפתחת מגמה מאד בעיתית הנוטלת מהילד את האחריות על התפקוד הלימודי שלו. יותר ויותר ילדים מופנים לאבחונים” מגלים קשיים בקשב וריכוז” יותר ילדים מתנתקים” יותר ילדים חולמים” ילדים איטיים באופן משמעותי” יותר בעיות התנהגות” יותר קשיים רגשיים.
יש נטייה להגדיר את ההפרעה” לתת דיאגנוזה. מורים מאיצים בהורים לתת ריטלין כדי שהילד לא יפתח תסכול” ולהורים לא קל להתמודד עם מצב שהילד שלהם מקוטלג כבעייתי. הורים מקבלים זאת כביקורת על עצמם” פועלים מתוך לחץ ואי נעימות מבלי להפעיל שיקולים פדגוגיים ענייניים” ומבלי לבדוק את הסיבות” את המניעים להתנהגות או לקושי.
הבעיה הנפוצה היום בקרב אחוז גבוה של התלמידים” מוגדרת כהפרעות קשב וריכוז” ורבים מופנים לבדיקה נוירולוגית. יש סיבות וגורמים רבים לקושי של ילד להתרכז בכיתה” ובנוסף עדיין לא נמצא הכלי המדויק שמאבחן בעיות קשב וריכוז. ההערכה הדיאגנוסטית ניתנת בעיקר על פי מדדים שהמורים מדווחים.
מהן הסיבות להפרעות בלמידה?
ילדים” כמו מבוגרים” כשהם מוטרדים או דואגים הם עסוקים במחשבות.
יש ילדים שבעיות אישיות או משפחתיות מסיחות את הדעת מהלמידה” ובעיקר יחסים מתוחים עם ההורים.
היעדר הרגלי למידה” במיוחד בתקופה שהמדיה מפותחת והכל מוגש בצלילים” אורות וצבעים” ילדים יושבים משועממים מול דפים משמימים.
נושא הלימודים טעון בין הורים לילדים. הורים מעדיפים להרים ידיים ולהניח לילד ולמורה להתמודד” בטענה ש”לא רוצים לכפות על הילד” שמא ישנא ללמוד…” מי משמפסיד זה הילד” כיוון שלא מעבירים לו אחריות” מחוסר אמון ביכולתו להצליח. חוסר השקעה בלימודים יוצר פער בין היכולת למימוש” גורר כישלונות ולפעמים ייאוש עצמי. ילד שקשה לו מוטרד מאוד מכך.
בכיתות הנמוכות א'” ב'” יש שלבי הסתגלות. לא כל הילדים מצליחים בזמן קצר להשתלב בקצב המשימות הלימודיות בכיתה א’. צריך אורך רוח” ללמד את מיומנויות היסוד” קריאה כתיבה” מילוי הוראות” דפי עבודה” לעמוד בכללים חדשים” במעברים בין מקצוע למקצוע. תהליך הסתגלות ובשלות נמשך לעיתים עד סוף כיתה ב'” וזה הזמן לעודד אצל הילד הרגלי למידה ולהשקיע בהם. גם בתחום החברתי יש תהליכי חיברות שונים אצל כל ילד. ילדים בעלי דימוי עצמי חיובי” המאמינים בכוחם להצליח” ישמחו ללכת לכיתה א’. הם שמחים לגדול” לכן הלימודים בשבילם הם אתגר. יש ילדים שהמעבר מעורר בהם חששות” שמא אינם מסוגלים לעמוד בנורמות בהשוואה לחבריהם. הם יהיו טרודים בנושאים אחרים.
ניתן ללמד ילדים להתמקד” להתרכז” ללמוד” להקנות להם כלים” לעורר את המוטיבציה ללמוד. לא מספיק להגיד לילד שהוא צריך לשנות את התנהגותו” אלא הכרחי ללמד אותו באופן ברור וקונקרטי מה עליו לשפר” ואיך בדיוק לשפר. צריך לעזור לו לפתח דפוסים חדשים ממה שהוא רגיל. בחינוך חובה המטרה היא להעביר לילד את האחריות על מעשיו.
גורמים חיצוניים” אם זה אבחונים או תרופות” מחלישים את כוח הרצון של הילד. ועם כל קושי או שינוי הילד אפילו לא מנסה להתמודד.
אנו נפנה ילד לטיפול נוירולוגי או אחר” רק אחרי שנאתר את הקשיים הראשוניים” ורק אחרי שעשינו הכול כדי לעזור לו לפתח משאבים פנימיים עם תמיכה ורגישות רבה מצדנו.
חינוך בריא פירושו להאמין ולסמוך על כוחו של הילד לרצות ולשנות.
מובן שלפעמים צריך עזרה מקצועית וגם תרופתית” ולפעמים חייבים אבחון נכון של הבעיה על ידי אנשי מקצוע מהתחום החינוכי” הפסיכולוגי” הרפואי והפרה-רפואי” אבל אחרי שעשינו הכול” בעקביות ולאורך זמן סביר.
הורים הם הפסיכולוגים הכי מוצלחים של הילד ובשיתוף עם בית הספר אפשר להביא את הילד לתפקודים נאותים.
במפגשים שלי עם הורים לילדים עם בעיות התנהגות” ברוב המקרים השינוי בחשיבה” בתפיסה” או אפילו בדפוסי התגובה” מחוללים שיוני.
בפרשה “בהעלותך את הנרות” יש הדרכה חינוכית עמוקה” להעלות” לעורר ולהבעיר את האש הפנימית שלא תתעמעם – לפתח ולהעיר את הרצון האמיתי של הילד בדרך של אמון ואהבה. זו ההכנה הטובה ביותר להתקדם ולהתפתח.