הכהנים הגדולים המאירים לדורנו

(ר’ ישראל מאיר הכהן זצ”ל” והרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל)
מצוה על הכהנים בכל יום לברך “את עמו ישראל באהבה”” ככתוב: “וַיְדַבֵּר ד’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם” (במדבר ו כב-כג). והברכה צריכה להיות בקול רם שיהיו כולם שומעים בכוונה ובלב שלם (עיין רש”י שם)
“משורשי המצוה שחפץ השי”ת בטובו הגדול לברך את עמו ע”י הכהנים… ובזכותם תחול הברכה עליהם ויתברכו כל מעשיהם ויהי נועם השם עליהם. …הקב”ה בחר בנו מכל העמים ורצה שנזכה בטובו והזהירנו וצוונו להכין מעשינו ולהכשיר גופנו במצוותיו להיותנו ראויים אל הטוב וגם צוונו בטובו הגדול לבקש ממנו הברכה ושנשאל אותה על ידי הכהנים משרתיו הטהורים וכל זה יהיה זכות לנפשותינו ומתוך כך נזכה בטובו” (ספר החינוך שעח).
נכון לעכשיו” דורנו” דור הגאולה” זקוק מאד למידתם של הכהנים להרבות אהבה” כדברי הלל הזקן: “הוי מתלמידיו של אהרון” אוהב שלום רודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה”. הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל היה מלמד ש’אוהב את הבריות אין הכוונה רק לצדיקים או רק ליהודים אלא פשוטו כמשמעו יש לאהוב את כל הבריות” והיה מביא כהוכחה לדבריו את דברי רבי חיים ויטאל זצ”ל ‘בשערי קדושה'” שיש לאהוב את כל האדם גם מי שאינו יהודי. כי מי שאוהב את הבורא באמת אוהב גם את בריותיו. ואהבה זו צריכה להיות אהבה שאינה תלויה בדבר. דהיינו אין לאהוב על תנאי שיתקרבו לתורה. והרצי”ה זצ”ל היה מדייק: נאמר ‘אוהב את הבריות ומקרבן לתורה’ ולא על מנת לקרבן לתורה. אהבת הבריות מצוה בפני עצמה” וקירוב לתורה מצוה בפני עצמה. שני “הכהנים הגדולים” אשר הלכו בדרכו של אהרון הכהן האצילו מרוחם הטובה על דורם ועל דורנו. האחד הוא ר’ ישראל מאיר הכהן זצ”ל” ה”חפץ חיים” הנקרא על שם הפסוק “מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב” נצור לשונך מרע ושפתיך ומדבר מרמה”” והרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל שאהבתו הגדולה להשי”ת” לעמו” לתורתו ולארצו מקרינה אורות של אהבה ואמונה לדורנו ולדורות הבאים עד לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו” אמן.
מהמצפה לישועה השלמה בברכה המשולשת באהבה
דב ביגון הכהן