הַמְּנַצֵּחַ

אֲנִי חַיָּב לְנַצֵּחַ. אֲנִי חַיָּב לִהְיוֹת הֲכִי טוֹב בַּכִּתָּה” אֲנִי חַיָּב לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן. קָשֶׁה לִי לִלְמֹד” קָשֶׁה לִי לְהָבִין” קָשֶׁה לִי לִזְכֹּר” אֲבָל יֵשׁ דָּבָר שֶׁאֲנִי מְעֻלֶּה בּוֹ: רִיצָה. אֲנִי רָץ כִּצְבִי” טָס בִּמְהִירוּת הַבָּזָק. אֲנִי מִתְאַמֵּן כָּל הַזְּמַן: בַּבֹּקֶר אֲנִי רָץ מֵהָאֹהֶל לַתַּלְמוּד תּוֹרָה” וּבָעֶרֶב מֵהַתַּלְמוּד תּוֹרָה לָאֹהֶל.
אֲנִי מִתְחָרֶה עִם הַתַּלְמִידִים בַּכִּתָּה” וַאֲנִי מִתְקַדֵּם. כָּל יוֹם שִׁשִּׁי” בְּסִיּוּם שִׁעוּר הִתְעַמְּלוּת גּוּפָנִית” יֵשׁ תַּחֲרוּת רִיצָה. בַּהַתְחָלָה הָיִיתִי חֲמִישִׁי” אַחַר כָּךְ עָלִיתִי לְמָקוֹם רְבִיעִי וְאָז לִשְׁלִישִׁי” בְּמַאֲמָץ רַב הִגַּעְתִּי לְמָקוֹם שֵׁנִי” וְעַכְשָׁו אֲנִי רִאשׁוֹן! אֲנִי הַמְּנַצֵּחַ! בִּזְמַן הַתַּחֲרוּת הַיְּלָדִים צוֹעֲקִים: אַבְרִי! הֵידָד! וְלִבִּי מִתְנַפֵּחַ מִגַּאֲוָה. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאָסוּר לְהִתְגָּאוֹת” אֲבָל אֵין לִי זְמַן לַחְשֹׁב עַל זֶה…
הַכֹּל הָיָה טוֹב וְיָפֶה עַד שֶׁהִגִּיעַ לַכִּתָּה תַּלְמִיד חָדָשׁ” גָּבוֹהַּ” רָחָב וְחָסוֹן” וּשְׁמוֹ גָּדִי. בְּכָל הַמִּשְׂחָקִים הוּא רָץ מַהֵר מִמֶּנִּי. וּבֶאֱמֶת אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהִתְחָרוֹת עִם גָּבוֹהַּ כָּזֶה וַאֲנִי סְתָם צָנוּם וְרָזֶה? גָּדִי הִסְתַּכֵּל עָלַי כָּל פַּעַם בְּמַבָּט מִתְנַשֵּׂא” אֲבָל לֹא אִבַּדְתִּי תִּקְוָה. יִצְחַק מִי שֶׁיִּצְחַק אַחֲרוֹן.
הִגִּיעַ יוֹם שִׁשִּׁי” וְזִנַּקְנוּ בַּמֵּרוֹץ. בַּהַתְחָלָה הָלַךְ לִי לֹא רַע” וְהָיִינוּ דֵּי צְמוּדִים. הַיְּלָדִים צוֹעֲקִים וּמְעוֹדְדִים” אֵלּוּ: אַבְרִי! אַבְרִי! וְאֵלּוּ: גָּדִי! גָּדִי! אֲנִי מִתְאַמֵּץ עַד תַּמְצִית כּוֹחוֹתַי” מִתְנַשֵּׁף בִּכְבֵדוּת” וְהוּא נִרְאֶה רָץ לְלֹא מַאֲמָץ. אֲבָל לֹא אִכְפַּת לִי” הָעִקָּר שֶׁאַגִּיעַ רִאשׁוֹן” גַּם אִם תִּתְפּוֹצֵצְנָה לִי הָרֵאוֹת. וְהִנֵּה פִּתְאוֹם הוּא מְזַנֵּק קָדִימָה” אֲנִי מִתְאַמֵּץ וּמִתְאַמֵּץ” אֲבָל לֹא מַצְלִיחַ לְהַדְבִּיק אֶת הַפַּעַר.
כִּבְתוֹךְ עֲרָפֶל קְרָב” אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹלוֹת הַמִּתְמַזְּגִים: אַבְרִי” גָּדִי” אַבְרִי” גָּדִי.
שׁוּם דָּבָר לֹא קַיָּם בִּשְׁבִילִי בָּעוֹלָם” אֲנִי כֻּלִּי נָתוּן לְרִיצָתִי הַמְּטֹרֶפֶת” וּפִתְאוֹם תְּרוּעָה אַדִּירָה: גָּדִי! גָּדִי! הוּא נִצֵּחַ. אוּף!
כָּל הַיְּלָדִים עוֹמְדִים מִסְּבִיבוֹ וּמוֹשִׁיטִים לוֹ יָד. וַאֲנִי עוֹמֵד בַּצַּד” אַף אֶחָד לֹא נִגָּשׁ אֵלַי” אֲנִי לֹא קַיָּם” אֲנִי אֲוִיר” אֲנִי שׁוֹתֵק.
בַּכִּתָּה אֲנִי שׁוֹתֵק” בְּבֵית סֵפֶר אֲנִי שׁוֹתֵק” וְגַם בַּבַּיִת אֲנִי שׁוֹתֵק.
“מַה קָּרָה לְךָ” אַבְרִי?” שׁוֹאֶלֶת אִמָּא.
אֲנִי שׁוֹתֵק.
“אֲנִי יוֹדֵעַ”” אוֹמֵר אַבָּא” “גָּדִי רָץ מַהֵר מִמֶּנּוּ” סִפְּרוּ לִי.”
אֲנִי שׁוֹתֵק.
בְּיוֹם א’ בְּבֵית הַסֵּפֶר” הַיְּלָדִים אוֹמְרִים לִי:
“אַבְרִי” בּוֹא לְשַׂחֵק” בּוֹא לָרוּץ.”
אֲנִי לֹא עוֹנֶה. אֲנִי יוֹשֵׁב לִי בַּצַּד וְשׁוֹתֵק. כְּבָר לֹא אִכְפַּת לִי שׁוּם דָּבָר” דָּבָר לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי” שׁוּם דָּבָר.
יוֹם אֶחָד” נִגַּשׁ אֵלַי הַמּוֹרֶה:
“אַבְרִי” אַתָּה רוֹצֶה לְהַגִּיעַ רִאשׁוֹן? אַתָּה רוֹצֶה תָּמִיד לְנַצֵּחַ?”
“כֵּן! כֵּן! וַדַּאי אֲנִי רוֹצֶה.”
“פָּשׁוּט מְאוֹד” אַבְרִי” עָלֶיךָ לַחְבֹּשׁ כּוֹבָעוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁתָּמִיד מְנַצֵּחַ.”
“אַתָּה צוֹחֵק מִמֶּנִּי” הָרַב?”
“לֹא” אַבְרִי” אֲנִי רְצִינִי. קְנֵה לְךָ כּוֹבָעוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁתָּמִיד מְנַצֵּחַ. אָדָם
שֶׁכְּבָר לֹא צָרִיךְ אוֹתוֹ כִּי הוּא מְבֻגָּר.”
יֹפִי! יֵשׁ לִי פִּתְרוֹן! אָסַפְתִּי אֶת הַחֶסְכוֹנוֹת שֶׁלִּי וְיָצָאתִי לַחִפּוּשׂ.
“שָׁלוֹם” אֲדוֹנִי” אוּלַי יֵשׁ לְךָ כּוֹבַע לִמְכֹּר?”
“כֵּן” יֶלֶד” הִנֵּה שְׁלוֹשָׁה.”
“אֲנִי צָרִיךְ כּוֹבַע שֶׁל אָדָם שֶׁתָּמִיד מְנַצֵּחַ.”
“אֵין לָנוּ בַּבַּיִת אָדָם כָּזֶה”” הִצְטַחֵק.
דָּפַקְתִּי עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל בַּיִת אַחֵר.
“אוּלַי יֵשׁ לָכֶם כּוֹבַע לִמְכֹּר” שֶׁל אָדָם שֶׁתָּמִיד מְנַצֵּחַ?”
“לֹא” אֵין לָנוּ לֹא זֶה וְלֹא זֶה.”
אֲנִי מַמְשִׁיךְ בַּחִפּוּשִׂים” זֶה כְּדַאי.
“אֵין לָנוּ כּוֹבַע לִמְכֹּר…”
“לֹא יֶלֶד”.
“אַתָּה מַצְחִיק” יֶלֶד” אֵין דָּבָר כָּזֶה: אָדָם שֶׁתָּמִיד מְנַצֵּחַ”” אָמַר אַחֵר.
אָדָם פָּחוֹת נֶחְמָד” טָרַק לִי אֶת הַדֶּלֶת וְהֵטִיחַ לְעֶבְרִי:”שְׁטֻיּוֹת.”
הַיֵּאוּשׁ הֵחֵל לְכַרְסֵם בִּי אֲבָל הִמְשַׁכְתִּי. מִי יוֹדֵעַ” אוּלַי אַצְלִיחַ.
בַּסּוֹף אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: עוֹד נִסָּיוֹן אֶחָד” וַאֲנִי מְוַתֵּר.
אִישׁ זָקֵן פָּתַח לִי אֶת דַּלְתּוֹ” הוֹשִׁיב אוֹתִי לְיָדוֹ וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב לְכָל תְּלָאוֹתַי” וְאָז פָּנָה אֵלַי בְּחִיּוּךְ רָחָב:
“שְׁמַע” אַבְרִי” אֲנִי מוּכָן לָתֵת לְךָ מַתָּנָה כּוֹבַע יָפֶה זֶה” אֵין לִי שִׁמּוּשׁ בּוֹ” אֶשְׂמַח אִם תִּקָּחֵהוּ. אֲבָל דַּע לְךָ” שֶׁאֲנִי לֹא אָדָם שֶׁתָּמִיד מְנַצֵּחַ. אַךְ אֶעֱשֶׂה לְךָ טוֹבָה” וְאַרְאֶה לְךָ מִי כֵּן תָּמִיד מְנַצֵּחַ.”
לִבִּי פָּעַם בְּחָזְקָה” הִנֵּה הִגַּעְתִּי אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה. הָאִישׁ הַטּוֹב שָׂם יָדוֹ עַל כְּתֵפִי” הֶרְאָה לִי אֶת הַשָּׁמַיִם” וְאָמַר לִי בְּקוֹל רָפֶה:
“שָׁם…”
קוֹרְאִים יְקָרִים” הֵבַנְתֶּם מַה הוּא אָמַר לִי? אָז כִּתְבוּ לִי מַהֵר!
אַבְרִי