פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > האי יומא

האי יומא

בגמרא (פסחים סח ב) מובאת מחלוקת תנאים כיצד נכון לחגוג ביום טוב. יש אומרים או כולו לה’ או כולו לכם” כלומר” “או אוכל ושותה או יושב ושונה”. ויש אומרים “חלקהו” חציו לאכילה ושתייה” וחציו לבית המדרש”. אבל כולם מודים שבחג השבועות אין להסתפק ב-לה’ בלבד אלא צריך גם “לכם”” מפני שזה יום שבו ניתנה התורה. רבים תמהו על כך: מדוע השמחה על נתינת התורה” שהיא כולה רוחנית ומרחיקה את האדם מהחומריות” נערכת בדרך של מאכל ומשתה?! אדרבה” לחג ה”שבועות”” מתאים יותר למעט במאכל” להתרחק מגשמיות עודפת” ולהגות בתורה!! רש”י בפירושו (שם) משיב לשאלה זו: השמחה במאכל ובמשתה בשבועות נועדה “להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שניתנה בו תורה”. עריכת סעודה מכובדת בחג השבועות מעידה שהתורה מקובלת עלינו ונעימה לנו ואיננה עול וסבל. אנחנו שמחים בתורה” שמחים במטלות הרוחניות שהיא מעמידה בפנינו ובאתגריה הרוחניים” ולא מואסים בהם. איננו מאלו שאומרים “מה חובתי ואעשנה”” ממלאים את חובתם ללא חשק” אנוסים על פי הדיבור. אנחנו שמחים בתורה.
ועדיין יש להקשות: על מתנה רוחנית מתאימה שמחה רוחנית יותר מאשר שמחה גשמית של מאכל ומשתה. התשובה היא” שאת התענוג הרוחני מרגישה נשמתנו והיא שמחה בכך. על ידי המאכל והמשתה” אנחנו מבקשים לשתף בשמחה גם את הנפש” את הגוף” את האנושי שבתוכנו” על מנת שכל אישיותנו” על כל חלקיה ורבדיה” תרגיש בשמחה.
לשמחה במאכל ובמשתה ביום שניתנה התורה ישנו מקור קדום. מקורה במתן תורה עצמו. גם במתן תורה” נערכה שמחה במאכל ובמשתה” כפי שכותב הרמב”ן (שמות כד יא) על הפסוק “ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו”. בניגוד לפרשנים שראו באכילה ובשתייה זו התנהגות פסולה” כותב הרמב”ן: “טעם וישתו – שעשו שמחה ויום טוב” כי כן חובה לשמוח בקבלת התורה”. ומכאן לדורות” יש חובת שמחה והודיה בחג השבועות. כפי שכותב הרמב”ן” ש”שתי הלחם” הקרבים במקדש בחג העצרת אפויות חמץ מפני שהן “לחמי תודה” של קרבן תודה. על מה ה”תודה”? משיב הרמב”ן: “הנה בחג השבועות שהוא יום מתן תורה יביא הקרבן בדין תודה”. זהו קרבן תודה להודות לה’ על התורה.
גם חכמי ישראל לדורותיהם” נהגו לשמוח במאכל מיוחד בשבועות. הגמרא (פסחים שם) מספרת שרב יוסף ביקש מבני ביתו ב”יומא דעצרתא”” בחג שבועות” להכין לו “עגל משולשת”” ונימק את בקשתו בדרך זו: “אי לאו האי יומא דקא גרים” כמה יוסף איכא בשוקא?!” (= אלמלא יום זה ש”גרם”” כמה יוסף יש בשוק?). אומר רב יוסף: חג השבועות הוא משמעותי מאוד עבורי” מפני שהתורה שניתנה בו ביום” עשתה ובנתה אותי. בני אדם המהלכים על שתיים יש לרוב” השווקים מלאים מהם. רבים מהם נושאים את השם “יוסף” כמוני” אבל אני שונה מהם. במה אני שונה מהם? – בתורה שאני ספגתי. בזכות מה אני מיוחד? – בזכות התורה. לכן” אני שמח בחג השבועות לא רק מפני שיש מצווה לשמוח ברגלים” אלא גם מפני שאני מרגיש את התרומה העצומה שהתורה תרמה לי.
רש”י במקום מפרש: “אי לאו האי יומא – שלמדתי תורה ונתרוממתי” הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף” ומה ביני לבינם?!”. שאל מו”ר הגר”א שפירא זצ”ל” מדוע רש”י הדגיש “נתרוממתי”” מדוע לא אמר “למדתי תורה ואני מלא וגדוש בתורה”? הגר”א שפירא תירץ שרש”י מבקש להדגיש” נוסף לערך הלימודי של התורה” גם את השפעתה על האישיות. התורה מרוממת את האדם” כמו שכתוב על הלומד תורה לשמה” שהתורה “מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים” (פרקי אבות ו א). התורה תורמת לאדם בשני מישורים: א. התורה מפגישה את האדם עם דבר ה'” היא מחכימה אותו” מרחיבה ומאירה את אופקיו. הוא מביט על החיים מתוך תורה” ומבין אותם בצורה נכונה. ב. התורה פועלת על האישיות של האדם” היא מקדשת ומרוממת אותו. את שתי הקומות הללו ביקש רש”י להדגיש.
מכאן למדנו שרשאי האדם להבליט את תרומתה האישית של התורה לעיצוב אישיותו. אין זו פחיתות כבוד לתורה” אין זו הורדה בדרגה. וכך מסופר בהמשך אותה סוגיה” על רב ששת שאחת לשלושים יום היה עורך סיום על תלמודו” נשען על דלת ביתו” ואומר מתוך תחושת סיפוק: “חדאי נפשאי” חדאי נפשאי” לך קראי” לך תנאי” [= שמחי נפש” שמחי נפשי” בשבילך ולצורכך קראתי בתורה שבכתב ושניתי תורה שבעל פה]. שואלת הגמרא” וכי זו כל מעלתה של התורה” הרי לימוד התורה פועל על כל העולם” ו”אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ”? משיבה הגמרא: “מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשיה קא עביד”. כלומר: בתחילה” “יעשה” [= ילמד] אדם עבור עצמו. פירש רש”י” שמותר להציב כמטרה ראשונה של לימוד התורה את ההנאה האישית. עליה יוסיף האדם בהמשך” גם מטרות כלל ישראליות” כלל אנושיות ואוניברסאליות.
נזכה כולנו” בחג השבועות הבעל”ט” לשמוח על נתינת התורה” האי יומא דקא גרים.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

תפילת נעילה – על מה אנחנו ננעלים?
Shape-2
machon
כיצד מחזירים ילדים בתשובה? הרב אלישע אבינר
Shape-2
אלישע אבינר
חינוך יחידני או קבוצתי? (ב)
Shape-2
machon
קשיי תקשורת עם מתבגרים: הרב אלישע אבינר
Shape-2
tin-can-238488_640
חוזרים לבית הספר בשמחה
Shape-2
machon
חינוך יחידני או קבוצתי ?
Shape-2
machon
דמי כיס והיחס לכסף (ב)
Shape-2
machon
חינוך לאבלות על חורבן המקדש בדור של גאולה – הרב אלישע אבינר
Shape-2
הכותל
בין הזמנים והחופש הגדול חלק ב’ הרב אלישע אבינר
Shape-2
beach-814679_640
דמי כיס והיחס לכסף (א)
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן