המנורה ולחם הפנים (והיה ה’ לך לאור עולם)

לאחר פרשת המועדות שבפרשתנו משבצת התורה שתי מצוות 1. מצות שמן ומנורה 2. מצות לחם הפנים. מצוות שלכאורה אין להם שייכות. ומה עוד שהתורה כבר פירטה את המצוות בפרשת תרומה ותצווה. וכלשון אוה”ח הקדוש: “צריך לדעת מה עניין מצוַת שמן והדלקתו במקום זה” גם מצוות מערכת השולחן (לחם הפנים)” מה עניינו לכאן”… (ועיין רש”י” רמב”ן” אברבנאל שאלה ז וספורנו).
מחזור ויטרי (סימן קלד) המיוחס לרש”י עונה: הנרות רומזים לחנוכה והם המשך למועדות התורה. ובלשונו “ויקחו אליך שמן זית… וכן אמרינן במגילת תענית (שבת כא ב)” כשנכנסו יוונים להיכל וטימאו… ומצאו פך אחד… ונעשה בו נס” ודלק שמונה ימים (מסיים המחזור ויטרי) ומדכתבו עם המועדות” למדנו שהוא יו”ט כשאר יו”ט”.
אך תשובת מחזור ויטרי אינה עונה על הופעת לחם הפנים בפרשתנו. ואולי ניתן לומר שפרשת המועדות עטופה במצות השבת הפותחת ומסיימת את פרשת המועדות. פותחת בפסוק אלה מועדי ה’… וביום השביעי שבת… (כג ג) ומסיימת במצות לחם הפנים” המיוחד רק לשבת.
בעל הטורים מעיר על סמיכות נרות למועדות (סוכות) וזו לשונו: “סמך שמן זית לסוכה” לומר שגומרים הלל כל שמונה ימי חנוכה” כדרך שגומרים כל שמונת ימי חג הסוכות.
אוה”ח הקדוש עונה שתי תשובות לשאלתנו.
א. המכנה המשותף לכל פרשת המועדות ולמצוות המנורה ולחם הפנים” הוא המספר שבע אשר חשיבותו יסוד מוסד במחשבת היהדות ובתורת הח”נ כדלקמן. כי הרי שבת” פסח” סוכות” הינם במספר 7. גם שבועות מופיע לאחר ספירת שבע שבתות” ומצות העומר לספור שבע שבתות. ראש השנה ויוה”כ מופיעים בחודש השביעי” ואף המנורה מספר קניה – 7. לחם הפנים אף הוא קשור למספר 7 כי מחולק לשתי מערכות” כל אחת בת ששה לחמים” ומצורף אליה בזיך לבונה לצדה.
וכלשון אוה”ח הקדוש “לזה סמן ג”כ מצוות השביעיות יחד” לומר כי סודם ועיקרם אחד”.
ב. תשובה שנייה של אוה”ח עונה רק לסמיכות פרשת המנורה לפרשת סוכה. בשתיהן מורגשת השגחת ה’ הניסית. כי בשתיהן אין אנו זקוקים לאור השמש ואור המנורה” כי אם לאורו יתברך. כדברי חז”ל (שבת כב ב) אוה”ח: “ובתורת כהנים על הפסוק מחוץ לפרוכת העדות וז”ל וכי לאורה היה צריך והלוא כל ארבעים שנה שהיו במדבר” לא הלכו אלא לאורו” ופירשו התוספות” שלא היו הולכים לאור החמה” אלא לאור השכינה” שהיו רואים מה שבתוך התפוח… (שיקוף תכולתו) אלא עדות לבאי עולם.
וזו הסיבה לסמיכות המנורה לסוכה” לומר “כי ישרא-ל לצד ענני כבוד” לא היה להם השמש” והליכתם היתה לאורו יתברך”.
האיר את עיני ר’ יורם שיאון בשיעור על אוה”ח הקדוש (בכולל תושיה לפנסיונרים). על פי פירושו השני של אוה”ח המתייחס רק לקשר המנורה” ניתן להרחיבו גם לגבי לחם הפנים” כי גם בלחם הפנים התקיים נס קבוע. הלחם היה חם כיום הילקחו” אף שנאפה שמונה ימים קודם” וכדברי חז”ל” ברגל היו פותחים שערי ההיכל ומציגים את לחם הפנים” כפי שהיה הנס” בנר המערבי של המנורה שהיה דולק 24 שעות אף שניתן בו שמן כמידת שאר הנרות שדלקו רק בלילה. וכל זה מלמד על ההשגחה המיוחדת שיש לעם ישראל.
“והיה לך ה’ לאור עולם”.
נסיים בדברי אוה”ח הקדוש” בחשיבות המספר 7 בביאורו לבמדבר כט יג” על קרבנות חג הסוכות כבשים בני שנה 14 תמימים” שהם כפולה של המספר 7 “לפי שיש שני סוגי שבעיות” האומות הן הרבים” 70 אומות” ונמשלו לפרים” וישראל גם כן הם בבחינת שבע” בסוד בת שבע (שעם ישראל נקרא בת שבע על פי זהר ואתחנן” וכל מעשה השביעיות עיי”ש בדברי אוה”ח הקדוש).
ובמשנת המהר”ל מרחיב למהותו של המספר שבע” עיין בגבורות ה’ פרק מו.