רבי משה חיים אפרים מסדילקוב- “דגל מחנה אפרים”

רבי משה חיים אפרים מסדילקוב- “דגל מחנה אפרים”
“ראיתי בחלום את אדוני אבי זקני (הבעש”ט) זללה”ה ” וקרבתי עצמי פה אל פה ממש” יחדיו ידבקו”
וחיבק אותי בשתי ידיו ואמר לי בזה הלשון: ‘טבעך וטבעי יצאו בעולם” הבעל-שם שלי ושמך הטוב”
שאתה תהיה עובד ה’ ולומד ואומר תורה לישראל’ ” (קונטרס החלומות”סוף “דגל מחנה אפרים”).
ר’ משה חיים אפרים” נולד במז’יבוז’ לאביו ר’ יחיאל אשכנזי ולאמו הרבנית אדל” בתו של הבעל שם טוב.
מילדותו קיבל מתורת סבו הגדול” שהעיד עליו (באגרת לגיסו ר’ גרשון מקיטוב) כי “נכדי החתן החשוב
ר’ אפרים – עילוי גדול בתכלית הלימוד”.
אח ואחות היו לו לר’ משה חיים אפרים. אחיו הצעיר” ר’ ברוך ממזיבוז” ואחותו פייגא – אמו של ר’ נחמן מברסלב.
בצעירותם” ניצלו האחים בדרך נס ממות בטוח. ר’ מאיר מפרימישלאן הגיע במוצאי שבת לבקר בביתם” וביקש לסעוד
אתם את סעודת מלוה מלכה. אמם” אדל” ששכבה חולה במיטתה” קמה לקבל את פני האורח ואז שמעה קול בכי
ממיטת האחים” היא פנתה לחדרם והרימה אותם על ידיה” וממש באותו הרגע קרס הקיר הסמוך” והמיטה נקברה
תחת גל האבנים. לאחר שנודע לבעש”ט המעשה” אמר לר’ מאיר: “אשריך שזכית להציל שתי נשמות קדושות”
אשר יאירו בעזרת ה’ את העולם כולו בקדושתן”.
לאחר פטירת סבו הבעש”ט בשנת ה’תק”כ” דבק ר’ משה חיים אפרים בתלמידו המגיד ממזריטש”
ור’ יעקב יוסף מפולאנה” בעל “תולדות יעקב יוסף”. במקביל מקובל בקרב החסידים כי הבעש”ט נהג להתגלות לנכדו
בחזיון הלילה ולגלות לו סודות מישיבה של מעלה. בעניין זה מסופר על יהודי שהיה מתפרנס מגניבה מהגויים
במז’יבוז’. לאחר כל גניבה היה מגיע לבעש”ט” שהיה מתפלל עבורו שתשתכח גניבתו והוא לא ייתפס”
פעם” לאחר גניבה גדולה” הגיע הגנב לבעש”ט אך לתדהמתו גילה שהוא נסתלק לבית עולמו.
בצר לו” נמלט אל בית הקברות ושם השתטח על קבר הבעש”ט” שנתגלה לו וציוה אותו ללכת אל נכדו ר’ משה חיים
אפרים. כסימן מסר לו הבעש”ט מקצת מסודות ישיבה של מעלה” אותם למד עם נכדו.
ר’ משה חיים אפרים אכן התפלל בעד היהודי והוא ניצל” ולאחר מכן שב כמובן בתשובה שלימה כראוי לאדם שזכה
לשמוע דברי תורה קדושים מישיבה של מעלה.
מידת הענוה היתה בולטת מאוד באישיותו של ר’ משה חיים אפרים. הוא סירב בכל תוקף לקבל על עצמו אדמו”רות”
ושימש כמגיד בעיירה הקטנה סדילקוב. רק לקראת סוף ימיו” שב לעיר הולדתו מז’יבוז'” שם כיהן כאדמו”ר אחיו
הצעיר ר’ ברוך. ר’ משה חיים אפרים קבע את מושבו בבית המדרש של סבו הבעש”ט” ובהמשך נתאספה סביבו עדת
חסידים והוא כיהן כאדמו”ר נוסף לצד אחיו. העובדה ששני האחים כיהנו כאדמורי”ם באותה העיירה לא פגמה כהוא
זה בקשרי האהבה” החיבה והשלום הנפלאים ביניהם. ר’ ברוך הנהיג עדה גדולה ובלט יותר בכח המנהיגות” ולעומתו
ר’ משה חיים אפרים הקדיש את כוחותיו בעיקר לכתיבה מתורותיו ותורת סבו הגדול” שיצאו לאור בחיבורו
“דגל מחנה אפרים” שנחשב לאחד מספרי היסוד בחסידות.
בפירושו על הפסוק בפרשת בחוקותי “ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד”” מבאר “הדגל מחנה אפרים”:
“בארץ – היינו ע”י מידת האמת… גם השכינה נקראת ארץ” וכשיש יראה פנימית- אזי ממילא בטל ממנו כל היראות
החיצוניות” כי הן רק מדרגת התעוררות” לבוא מהם אל יראה פנימית. וזהו ‘ושכבתם’- היינו אפילו בשעת נפילת
המוחין שמכונה בשם שכיבה” והיינו בשעות קטנוּת- אעפ”כ לא תצטרכו לשום יראה וחרדה חיצונית כדי להעיר
לכם אל יראה פנימית- כי תמיד תהיו דבקים אל יראה פנימית” והבן כל זה.”
בי”ז באייר ה’תק”ס” היום בדיוק לפני 213 שנים” נתבקש ר’ משה חיים אפרים לישיבה של מעלה.
הוא נקבר באוהל סבו הבעש”ט במז’יבוז’. הירושה הגדולה שהותיר אחריו היא ספרו החשוב “דגל מחנה אפרים””
שיצא לאור עשר שנים לאחר פטירתו” ע”י בנו ר’ יעקב יחיאל מקוריץ זצ”ל. על הספר הזה כתב ר’ לוי יצחק
מברדיטשב: “מובטחני שע”י החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא”” והוסיף החוזה מלובלין:
“הוא מתוק לחיך וערב מאוד” אשר כמעט לא נראה כמוהו. ודאי זכות הרב הגאון איש האלוקים אשר יצאו מפיו
דברים הנחמדים הללו יעזור למעיינים בהם” שעל ידי ימליץ עבורנו”.
ר’ משה חיים מסדילקוב זצ”ל” “דגל מחנה אפרים”” זכותו תגן עלינו” אמן.

*ראש מדרשת בינת שבות רחל