טוֹב הֶחְלִיט שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן אִתִּי” אֲנִי עוֹמֶדֶת לְהִתְחַתֵּן עִם בֹּעַז” וְהִנֵּה אֲנִי רוֹאָה שֶׁבֹּעַז פּוֹתֵחַ אֶת נַעֲלוֹ.1
– “מַה זֶּה אָמוּר לִהְיוֹת?” אֲנִי לוֹחֶשֶׁת לְנָעֳמִי.
– “כָּךְ עוֹשִׂים קִנְיָן. בֹּעַז נוֹתֵן לְטוֹב אֶת נַעֲלוֹ” וְטוֹב נוֹתֵן לוֹ אוֹתָךְ.”
– “מָה” אֲנִי שָׁוָה נַעַל?…” שָׁאַלְתִּי בְּחִיּוּךְ.
– “וַדַּאי לֹא” אַתְּ שָׁוָה עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ. זֶה נִקְרָא ‘קִנְיָן סֻדַּר’.2 טוֹב עוֹד יַחְזִיר אֶת הַנַּעַל לְבֹעַז” אַל תִּדְאֲגִי…”
טוֹב פּוֹנֶה אֶל בֹּעַז.
– “קְנֵה לָךְ.”3
בֹּעַז מוֹשִׁיט לְטוֹב אֶת נַעֲלוֹ”4 וּפוֹנֶה לַזְּקֵנִים וּלְכָל הָעָם:
– “עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם כִּי קָנִיתִי אֶת כָּל אֲשֶׁר לֶאֱלִימֶלֶךְ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לְכִלְיוֹן וּמַחְלוֹן מִיַּד נָעֳמִי.”5
כַּנִּרְאֶה שֶׁכָּךְ נִקְבַּע” שֶׁנָּעֳמִי הִיא הַיּוֹרֶשֶׁת”6 אוֹ שֶׁהַיְּרֻשָּׁה נִתְּנָה לָהּ בְּמַתָּנָה.7 הָאֱמֶת שֶׁעִנְיַן הַרְכוּשׁ לֹא מַטְרִיד אוֹתִי” אֲבָל מַה אִתִּי?
בֹּעַז מַמְשִׁיךְ:
– “וְגַם אֶת רוּת הַמּוֹאָבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ” וְלֹא יִכָּרֵת שֵׁם הַמֵּת מֵעִם אָחִיו וּמִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ. עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם.”8
כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים אָמְרוּ:
– “עֵדִים! יִתֵּן הַשֵּׁם אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתְךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶן אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל” וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה” וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לֶחֶם. וִיהִי בֵּיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ” אֲשֶׁר יָלְדָה תָּמָר לִיהוּדָה מִן הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִתֵּן הַשֵּׁם לְךָ מִן הַנַּעֲרָה הַזֹּאת.”9
הֵבַנְתִּי מַה הֵם אוֹמְרִים. גַּם אֵצֶל רָחֵל וְלֵאָה הַנִּשּׂוּאִים הָיוּ סִפּוּר מְסֻבָּךְ” וְגַם הַסִּפּוּר שֶׁל תָּמָר הָיָה מְסֻבָּךְ.
מִי יָבִין דַּרְכֵי הַשֵּׁם” אֵיךְ הוּא מוֹצִיא אוֹר מֵחֹשֶׁךְ” טוֹב מֵרַע.
אֲנִי מוֹדָה לְךָ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשִׂיתָ לִי” אִלּוּ פִּי מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם” אֵינִי מַסְפִּיקָה לְהוֹדוֹת.
עַכְשָׁו אֲנִי מְחַכָּה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לַחֲתֻנָּה.
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)