ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וישלח
פרשה נוכחית: וישב
פרשה הבאה: מקץ
 


חירות מדוּמה

הרב אלישע אבינר

הכמיהה לחירות היא אחד ממאפייני תקופתנו. היא לא התחילה עכשיו, אבל היא התעצמה והשתכללה בדורנו. בעבר, מרבית האנושות לא נהנתה מחופש ומחירות. זכויות בסיסיות נשללו ממנה. האנושות היתה שרויה בעבדות מלאה או חלקית. מקצתם היו עבדים ממש לאדונים קשים שניצלו עד תום את גופם. האחרים לא היו עבדים אבל היו נתונים למרותם של שליטים כל יכולים, שעשו בהם ככל שעלה על רוחם. בודדים היו חופשיים באמת. לשם השגת חירותה, נלחמה האנושות במשך מאות שנים. המהפכה הצרפתית בישרה את ראשית השינוי - הענקת זכויות חופש פוליטי לידי האזרחים. המשכה בשחרור העבדים באמריקה, אחרי מלחמה עקובה מדם בין הצפון לדרום.
אף שכבר חלפו כמה מאות שנים מאז החל התהליך, אין חופש מלא על פני כל כדור הארץ. למרות מהפכות רבות שפרצו במטרה לסלק את הרודנים, חלקים נרחבים של האנושות עדיין משוללי זכויות חופש בסיסיות. המהפכות לא חוללו את השינוי המצופה, מפני שדיקטטורה מסוג אחד החליפה דיקטטורה מסוג אחר. המהפכות הצליחו לסלק את הרודנים, אבל לא הצליחו לבסס את החירות, ותוך זמן קצר קם רודן חדש שהחליף את קודמו (כמו במצרים ובמדינות ערביות אחרות. מהפכות ה"אביב הערבי" אינן מצליחות להעניק חופש מלא לאזרחי מדינות ערב). מדוע? מפני שחלק מהאנושות טרם בשל לחירות, לכן הוא מתגלגל מעבדות מסוג אחד לעבדות מסוג אחר. העבדוּת אשר דבקה בנפשם איננה עוזבת אותם. התמורות הפוליטיות הן חיצוניות ואינן מחוללות שינויי עומק בחברה. לכן, לאחר שאבק המהפכה מתפזר מתברר שלא קרה כלום או קרה מעט מאוד.
הישג משמעותי נזקף לזכותן של מדינות המערב אשר הצליחו לבסס את הזכות לחירות. אזרחיהן נהנים מחופש מלא. אבל הוגים ופסיכולוגים טוענים שלמרות זאת, אין המערב חופשי. הזכות לחירות שקיימת במערב מאפשרת את החופש אבל איננה מבטיחה אותו. בספרו "מנוס מחופש" טען הפסיכולוג אריך פרום שהאדם המערבי איננו חופשי. אף שאין מי ששולל את חירותו הוא איננו בן חורין, מפני שהוא ויתר על חירותו מרצון. בהתייחס להשפעת הפרסומת על האדם המודרני כותב אריך פרום "מה אפוא הוא מובן החופש בשביל האדם המודרני? הוא השתחרר מהכבלים החיצוניים שהיו יכולים למנעו מלעשות ומלחשוב כפי שמצא לנכון. יכול היה להיות בעל בחירה, אילו היה יודע את שהוא עצמו רוצה, חושב ומרגיש. אבל אין הוא יודע. הוא מציית לסמכויות עלומות שם ומסגל לו 'אני' שאינו שלו. ככל שהוא מוסיף ועושה זאת, הוא מרגיש עצמו חלש יותר ובאותה מידה אנוס יותר ללכת בתלם". לאדם המערבי יש אפשרות לבחור כאוות נפשו, אין מי שמונע ממנו לעצב כרצונו את חייו, אבל בפועל הוא שבוי. הוא שבוי בידי הפרסומת ובידי התעמולה הפוליטית (= הון ושלטון)".
מאז פרסם אריך פרום את ספרו, התווספו "סמכויות עלומות שם" רבות האונסות את האדם "ללכת בתלם". חברות-ענק, המייצרות טכנולוגיות חדשות ללא הרף, קובעות את נורמות ההתנהגות של בני המערב, והם אנוסים "ללכת בתלם", ולרכוש את המוצרים החדשים ולשנות את אורחות חייהם. איש המערב איננו נותן דין וחשבון לעצמו על השפעת הטכנולוגיות החדשות על אורחות חייו, על השינויים הדרמטיים שהן מחוללות בצרכיו הבסיסיים. הוא "הולך בתלם" וצורך את הטכנולוגיה החדישה, מפני הוא איננו "יכול" בלעדיה. הוא שבוי. לכן, הוא עובר ממכשיר "חכם" למכשיר עוד יותר חכם. עד בלי די. חברות ענק הטמיעו בחברה המערבית הרגלי צריכה. הן פונות אל "קהל שבוי" שהתרגל לצרוך את מוצרי הטכנולוגיה החדשים.
האינטרנט יצר שבי מסוג חדש, הנוגע בנקודות עמוקות יותר בנפש, ומשפיע על כל דפוסי ההתנהגות. זה לא רק שבי בטכנולוגיה, אלא גם שבי בתרבות הפנאי שהאתרים הפופולאריים משווקים. לדוגמה: אתרי החדשות הטמיעו אצל הגולשים הרגלי עדכון. מעתה, נוצר צורך להיות מעודכן כל הזמן בחדשות ולשם כך צריך להיכנס לאתרים ולהתעדכן. ההאזנה לחדשות ברדיו בכל שעה עגולה כבר איננה מספקת. הגולש המצוי מציץ בכותרות הראשיות באתרי החדשות מידי חצי שעה או אפילו כל רבע שעה. זו איננה התמכרות (= אובדן בחירה חופשית) אלא שעבוד מרצון.
כל עוד היה נדרש מחשב שולחני וחיבור לקו טלפון על מנת לגלוש באינטרנט, נכפו על הגולש פסקי זמן ללא גלישה כשהתרחק מהמחשב. המצאת האינטרנט האלחוטי ובמיוחד הסמרטפון, הצמוד לגוף האדם בשבתו בביתו ובלכתו בדרך, שינתה לגמרי את המצב, מפני שהיא מאפשרת שלא להתנתק מהאינטרנט אפילו לא לרגע. ההשפעה על חיי האדם היא עצומה: חייו מתנהלים על פי הקצב של האינטרנט, כלומר: על פי קצב האתרים הפופולאריים. ההשפעה העיקרית היא על בני הנוער, מפני שאינם מכירים אפשרות אחרת, ללא אינטרנט (הם אינם מעלים בדעתם שהתקיים בעבר עולם ללא אינטרנט), ורואים כמעט כחובה על עצמם לצרוך את התוכן שעולה באתרים הנפוצים. הם "אנוסים ללכת בתלם", לפתוח חשבון בפייסבוק ולהתנהל בדרך שהוא מכתיב. האם לזה ייקרא חירות?!
הזכרת יציאת מצרים בפסח לא נועדה לעורר בנו זכרונות מהעבר בלבד, אלא גם להציב את אתגר החירות במרכז חיינו. החירות איננה מתנה מן המוכן אלא משימה אין-סופית. הקב"ה העניק לנו את החירות ביציאת מצרים על מנת שנהיה בני חורין לא רק מן השפה ולחוץ אלא גם ובעיקר בפנים, ולא רק כדי שגופנו יהיה חופשי אלא גם ובעיקר כדי שנפשנו תהיה חירותית.
לתגובות: [email protected] . לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - evavot.org.ill באתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: