ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: לך לך
פרשה נוכחית: וירא
פרשה הבאה: חיי שרה
 


מעוּרבוּת הורים בשידוכי ילדיהם (א)

הרב אלישע אבינר

ספר בראשית, העוסק בבנין היסודות של בית ישראל, מספר בהרחבה על הדאגה של אבות האומה לשידוכי ילדיהם. אברהם אבינו אשר דאג לשידוך עבור יצחק וחשש שישא מבנות הכנעני, שלח את אליעזר לאור-כשדים לחפש שידוך הגון ליצחק. יצחק אף הוא דאג שיעקב לא יקח אישה מבנות כנען, אבל נקט בדרך אחרת: הוא שלח את יעקב עצמו לחפש אישה בבית בתואל, בפדן ארם. ברכתו מלווה אותו. התורה מלמדת אותנו שתפקיד ההורים איננו מסתיים בחינוך הילדים לתורה ודרך ארץ אלא כולל גם ליווי הילדים בחיפוש בן/בת זוגם.
דאגה הורית זו היא כנה. ההורים מבקשים לראות את ילדיהם מאושרים ומצליחים בכל תחומי החיים. לכן, טבעי הדבר שכל עוד הבן/בת לא מצאו את בת/בן הזוג, דאגה ממלאת את לב ההורים.
על הדאגה ההורית הטבעית, הוסיפו חז"ל מימד הלכתי מחייב. "תנו רבנן: האב חייב בבנו למולו, ולפדותו, וללמדו תורה, ולהשיאו אשה, וללמדו אומנות" (קידושין דף ל' ב'). רמז לכך בדברי הנביא ירמיה לגולי בבל - "להשיאו אשה, מנלן? דכתיב: 'קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים'. בשלמא בנו - בידו, אלא בתו - בידו היא? הכי קאמר להו: ניתן לה מידי ולבשייה ונכסייה, כי היכי דקפצו עלה אינשי". פירוש: לאחר שהגמרא מצאה מקור לחיוב ההורים להשתדל להשיא את ילדיהם, מבררת הגמרא מה ההגדרה של חובה זו, כיצד ממלאים אותה. משיבה הגמרא: ביחס לבנים זה פשוט, לבקש אישה לבנו. זה "בידו". ההורים צריכים לחפש בת זוג לבנם. אבל, ביחס לבנות זה פחות פשוט. מדוע? מפני שבעבר, הגבר הוא זה שיזם את השידוך ולא האישה ואף לא הוריה ("דרכו של איש לחזר אשה"). אם כן, כיצד ההורים יכולים לסייע לבתם למצוא שידוך הגון?! עונים חז"ל: ההורים יתנו לה מעט ממון ו"ילבישו" אותה, כדי ש"יקפצו" עליה חתנים פוטנציאלים, עד שהיא שתמצא זיווג הגון. בניסוחו של המאירי: "חייב להשתדל בנישואי בתו, רוצה לומר: שילבישנה ויעדנה במיני עדיים ויתן לה מממונו עד שיהיו קופצים מצויים לה וישאנה הראוי בהם". וכן פסק הרמב"ם "צוו חכמים שיתן אדם מנכסיו מעט לבתו כדי שתינשא בו, וזה הוא הנקרא פרנסה" (רמב"ם הל' אישות כ' א'). וכן נפסק בשולחן ערוך.
למדנו, שההורים חייבים לסייע לבנים כמו לבנות למצוא את בני הזוג שלהם. וכן למדנו שדרך הסיוע לבן שונה מדרך הסיוע לבת. אין דרך אחת לסייע לילדים להתחתן אלא דרכים שונות, מהן ישירות כמו חיפוש "הצעות מתאימות", ומהן עקיפות כמו תמיכה כלכלית, המאפשרת לבן או לבת להקים בית. גם מסתבר שהדרכים משתנות מדור לדור, מה שהיה יפה בדור אחד שוב איננו יפה בדור אחר. לעיתים, מה שהיה יפה בדור ההורים, פג תוקפו בדור הבנים. גם באותו דור, העזרה עשויה להשתנות מחברה לחברה. יש חברות, שממשיכות את דרכו של אברהם המביא לבנו שידוך מן המוכן, ויש הנוהגות כיצחק המעודד את בנו לחפש את בת זוגו לבדו ומלווה אותו בברכתו.
בדברי הקדמונים, מוזכרים שני טעמים עיקריים לחובת השתדלות ההורים בשידוכי בניהם. יש אומרים שכשם שההורים מצווים למול את בניהם, לפדות אותם וללמדם תורה, כך הם מצווים לדאוג שילדיהם יקיימו מצוות פרו ורבו (ר"ן). הוסיף רבי משה בן מכיר (מחכמי ארץ ישראל לפני 500 שנה) בספרו "סדר היום", שחובתם של ההורים היא לדאוג לרציפות הדורות: "מפני מה מצוה זאת מוטלת על האב? משום שעיקר מצות פריה ורביה היא כדי להשאיר אחריו ברכה ויהיה קיום המין... ונעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית". וכל עוד בניו לא התחתנו, "לא הועיל כלום בתקנתו", כלומר, הוא לא הבטיח את ההמשכיות. לכן בהגיע בנו לפרקו "יבקש לו מנוח אשר ייטב לו, ואם צריך למעות או לתכשיטין יבקש [= ימסור] לו".
ויש שהדגישו את הסכנה ברווקות המאוחרת: "מצות חכמים שישיא אדם בניו ובנותיו סמוך לפרקן, שאם יניחן יבואו לידי זנות או לידי הרהור" (רמב"ם הל' איסורי ביאה' כא כה'). לכן, הטילו חכמים על ההורים לסייע לילדיהם על מנת לזרז את התהליך ולמנוע תקלות מיותרות.
שני הטעמים הנ"ל אינם סותרים אלא מצטרפים. לטעם השני, הדגש הוא על ה"סור מרע", למנוע תקלות מוסריות ומכשולים רוחניים. לטעם הראשון, הדגש הוא על ה"עשה טוב" - קיום בית ישראל. בכל מקרה, חז"ל לא הסתפקו בעצה טובה ובהמלצה אלא קבעו זאת כחובה על ההורים (המשך בשבוע הבא).

לתגובות: [email protected] . לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - evavot.org.ill באתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: